לתרומות לחץ כאן

להיות שופט ושופטת בערכאות, ועו"ד שמתעסק בטענות בערכאות מותר ליהודי לכתחילה?

שאלה:

שלום להרב,

שאלה: גבי יהודי הגר בחו"ל להיות שופט בערכאות על מה סומכים לעבוד בזה? הרי כתוב בש"ע ח"מ סימן כ"ו סעיף א' כתוב:

אסור לדון בפני דייני עכו"ם ובערכאות שלהם (פי' מושב קבוע לשרים לדון בו) אפי' בדין שדנים בדיני ישראל ואפי' נתרצו ב' בעלי דינים לדון בפניהם אסור וכל הבא לדון בפניהם הרי זה רשע וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת מרע"ה:

הגה: ויש ביד ב"ד לנדותו ולהחרימו עד שיסלק יד עכו"ם מעל חבירו (מהרי"ק שורש קנ"ד) וכן מחרימין המחזיק ביד ההולך לפני עכו"ם (ריב"ש סי' ק"ב) ואפי' אינו דן לפני עכו"ם רק שכופהו על ידי עכו"ם שיעמוד עמו לדין ישראל ראוי למתחו על העמוד (מרדכי פרק הגוזל קמא).
ועיין לקמן סי' שפ"ח מי שהלך בערכאות של עכו"ם ונתחייב בדיניה' ואח"כ חזר ותבעו לפני דייני ישראל י"א שאין נזקקין לו (מהרי"ק שורש קפ"ח) וי"א דנזקקין לו (מרדכי בפרק הגוזל בתרא) אם לא שגרם הפסד לבעל דינו לפני עכו"ם (מהר"מ מירזבורג) והסברא ראשונה נ"ל עיקר:
והרי אם זה השופט בערכאות יהודי כיצד מותר לו להיות שופט שם? הלא אם יבוא יהודי כיצד ידון אותו? הרי בדיניהם עד א' כאשר והתורה אמרה ע"פ שני עדים! ע"פ דיניהם קרוב כשר להעיד ואמר תורה אמרה קרוב פסול! ומוציאם ממון בקלות ובדיני תורה אין מוציאים ממון אלא בראיה ברורה שתורה קפידה מאוד על ממון ישראל!
כאן מדובר באנשים ובעיתי מאוד ואין צריך לומר גבי נשים שבסנהדרין ופסק הרמב"ם שאסור לאשה להיות שוטפת או עד בדיניהם, ואף אם האם ילכו נגד ז' מצות שליהם ויתירו ביניהם לאשה התורה כבר אמרה שלא ומה יעשה אשה יהודיה להתערב בזה?!
לצערנו בחורים עוזבים את הישיבה הקדושה ולימוד תורתנו ללמוד באוניברסיטה ולהיות שופט בדיני עכו"ם בערכאות ועורכי דינים והרבה מהם רוצים דוקא להיות עורך דינים המתעסק בין טוען ונטען, דהיינו שיתערב בדין בין יהודי ליהודי בערכאות לכתחילה! וממתי מותר זה?
הרי אי אפשר לשופט לומר הא זה יהודי לא רוצה לדון דינו, אין דבר כזה! מה שהמדינה יתן הוא ידון, ואז לכתחילה יודע שיהיה מקרים שיהיו ב' בעלי דינים יהודים ויעשה מה שהתורה אמרה לא. דהיינו יפסוק ע"פ עד אחד, ע"פ פסולי עדות חוץ מזה הרי הלא הוא דיין יחיד ע"פ ערכאות, מצויין לא?!

אני מבין שצד הלכה יש התירים להיות עורך דין כגון שיתעסק בשטרות של מכירת נדל"ן וכו' דברים שלא יצטרך ללכת לערכאות להתערב בין ב' בעלי דינים יהודים, ורוב מקרים יכול למצוא עבודה בקהילה ולא לדואג על מצב שיצטריך לשואל שאלה או פחות פעמים.
אבל להיות שופט בערכאות לכתחילה ועורך דין גבי טענות מה היתר?
חוץ מזה, כבר כתב הרב משה פיינסטיין באגרות מה שענין אוניברסיטה יש ליזהר שיצר הרע ממש מפתה את האדם שילמוד עוד וד לימוד חו"ל כדי לפרנס יותר ומקצעות אלו לפעמים דורשים הרבה השקעות בלימודם ואני שואל ומתי ילמוד תורה כראוי? לגמור ש"ס עם רש"י לפחות?

הרבה זמנים ראיתי אלו שהלכו לזה, שדיניניו הפך למוזר להם והדינים של הגוים נעשה כדבר ההגיוני. האם זה שווה??
גם ראיתי ששמים פירסומים בבתי כנסיות על נשים "חרדיות" שנעשו שופטות, ונונתים להם לדבר נשים בקהילה ומזו עוד נשים מסיקות הא אם היא "חרדית" ושופטת זה יכול להיות מותר וגם אני!
לכן כבר שאלו הרבה על זה ויש ידידים שמבולבלים בזה ודרשו תשובה ברורה בעניןץ
אשמח מאוד לקבל חוות דעת מרבני גדולי ישראל כמויכם.

ברכה והצלחה

תשובה:

שלום וברכה,

כתבת דברים אמיתיים ופשוטים, וחבל שבזמנינו צריך לדבר על דברים כל כך פשוטים, שלהרבה אנשים נראים כדברים נשגבים. אין היתר ליהודי לשמש שופט בבית משפט, גם כאשר מדובר בשופטים גויים.

כמו כן אסור לעורך דין לייצג יהודי כדי לתבוע אחר, כיון שליהודי אסור לתבוע בבית משפט כמו כן אסור לעו"ד לייצג אותו. אם אדם נתבע על ידי אחרים בבית משפט ואין לו מנוס, מותר לעו"ד לייצג אותו. כמו כן בנדל"ן שצריך יצוג של עו"ד, ואין כאן שום תביעה – מותר לעו"ד יהודי לעשות זאת.

בהצלחה.

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל