שאלה:
שלום. אישתי חברה בקבוצת תמיכה של דיאטה. כל שבוע מי שעולה משלמת קנס לקופה ומי שיורדת מגיע לה כסף. כך שבסוף התקופה יש שמרוויחות ויש מפסידות. האם חיישינן לאסמכתא לא קניא או לא?
תשובה:
שלום וברכה,
אם אחרי שסיכמו את תנאי הדיאטה והקנסות אם אחת תעבור על התנאים, מסתבר שאם תרצה לצאת לא תהיה אפשרות להכריח אותה להשאר ולשלם, אלא היא תשלם רק בגלל שהיא מעוניית בכך, ולכן אין איסור כלל.
בהצלחה.
נימוקים:
אסמכתא פירושו שאם מתחייב לשלם על צד מסויים, ולא הייתה בדעתו לשלם, הדין בזה שאינו חייב לשלם. ולא נוכל להוציא מידו את כספו, אבל קבוצת חברים שקונסים את עצמם, וכאשר עוברים על התנאים משלמים מרצונם הטוב, אין שום איסור, כיון שהוא משלם מרצונו. בקנס שעושים בשידוכים שדנו הפוסקים מצד אסמכתא, אם רוצה ומעוניין לשלם ודאי שאין איסור גזל לקחת ממנו את הקנס, גם כאשר היה אסמכתא. האיסור מתחיל רק כאשר משלם את הקנס בעל כורחו כמו תחרות של יונים, או משחק בקוביא.
בהנחה שהתחיבויות אלו הן אסמכתא, ולכן אין להן כל תוקף הלכתי, והן לא מחייבות אף אחד, יש מקום לדון האם ניתן לומר שכשבאים לממש אותן ניתן לומר שהכל נעשה מתוך רצון לתת מתנה או רק מתוקף ההתחייבות, ונראה שקשה לומר שהכל נעשה מתוך רצון פשוט לתת מתנה, כאשר באופן רגיל אדם לא נותן מתנה וגם כאשר נותן, עושה זאת בהתאם לרצונו החופשי, וכאן הכל נעשה באופן מפתיע בדיוק לפי ההתחייבויות שהיו, לכן קשה לומר שיש פה גמירות דעת לתת מתנה אלא יותר חוסר נעימות לא לעמוד בהתחייבות שניתנה, והמבחן יהיה מה יקרה כאשר אחד יחליט לא לעמוד בהתחייבות שלו, האם תהיה כלפיו איזו טענה או תלונה.
שלום,
אין כאן כוונה לתת מתנות, אבל אין כאן כוונה להרוויח ממון של השני. כל אחד מהקבוצה מעוניין שיהיה לו דבר שמחיייב אותו לעמוד בתנאי הקבוצה, ולכן קונס את עצמו אם יחרוג מהמסגרת, זה נקרא שמעוניין להפעיל על עצמו לחץ כספי כדי שלא להתפתות, זה לא נחשב הימורים שמפקיר את כספו שלא בלב שלם.
גם אם זה הימורים, הרי לדעת הרמ"א אין איסור כאשר יש לו עבודה נוספת ולא כל מחיתו ממנה כמבואר בסימן שע, וראה בסמ"ע שם שמבאר שכן ג"כ דעת הרמב"ם.
השאר תגובה