שאלה:
כבוד הרבנים שליט״א
שלום וברכה
האם בן א״י צריך להשלים קריאת תזריע מצורע שקראו בא״י (כ״ט בניסן) הואיל ובחו״ל קראו שמיני?
בברכת חודש טוב
תשובה:
שלום רב,
לכתחילה עדיף לעשות מנין נפרד לבני חו”ל שיבואו בשבוע הבא ויקראו גם תזריע מצורע וגם אחרי מות. ויחברו את זה ברביעי כנהוג. אולם אם אי אפשר די בכך שישמע את הפרשה שקוראים כאן. אני מניח שבשבוע זה יחזרו רבים מבני הישיבות הלומדים בארץ, לכן מן הסתם לא יקשה להשיג מנין כזה בכל מקום שהם נמצאים.
מקורות:
ראה שו”ת בצל החכמה ח”א סי’ ז’. וראה עוד בשו”ת יביע אומר (ח”ט סי’ כח) שסיפר שכך אירע איתו שיצא בשליחות החינוך העצמאי ובהזמנת הגר”מ פיינשטיין לחו”ל, וכשחזר מצא את עצמו שלא קרא פרשת שמיני. לכן ביקש לעלות ראשון במקום כהן, וקרא את כל פרשת שמיני ומעט מתזריע. והביא מעשה מספר ברכת המים:
“מעשה שאירע בירושלים בי”ב שבט תקמ”ז שירד שלג כבד בירושלים בגובה כמה אמות מיום רביעי בשבת עד עצם יום השבת, כשיעור קומת איש ויותר, ושערי בתי הכנסת שהם נמוכים משיעור זה לא נפתחו כלל בשבת שחרית, וגם לא היה מי שבא לשם להתפלל, זולת בבהכ”נ “בית אל” של הרבנים המקובלים, שהיה דר מר חמי (הגאון מהרי”ט אלגאזי) שם בחצר בהכ”נ, והתפללו שם בצבור כשלשה מנינים. אבל שאר בתי הכנסת לא נפתחו, ועלינו לבאר מה יעשה ישראל, קהל ועדה, שלא שמעו קריאת התורה של פרשת בשלח. וכתב, ונ”ל שצריך שיקראו בשבת הבאה שתי פרשיות, בשלח ויתרו, באופן שהכהן הקורא ראשון יקרא פרשת בשלח כולה, ויקרא עוד שלשה פסוקים מפרשת יתרו, ואח”כ יעלו שאר העולים של חובת היום בפרשת יתרו”.
אמנם לכאורה הנדון אינו דומה ממש לראיה, שכן במקרה ההוא כל הציבור לא קראו ובודאי יש להם חובה להשלים, אבל כאשר רק יחיד לא קרא, יש דעות רבות שקריאת התורה היא חובת הציבור ואינו חייב להשלים. כמו כן מדובר כאן באד שתמיד שמע קריאת התורה בתפילה כדין, אלא שמחמת חילוקי המנהגים נמצא שהפסיד פרשה. על הנדון אם קריאת התורה היא חובת כל יחיד ויחיד או חובת הציבור, ראה כאן.
