לתרומות לחץ כאן

אבלות ביום העצמאות

שאלה:

בס"ד
מי שנהג כל השנים לחוג את יום העצמאות בסעודה 'על האש' ובהזמנת חברים לסעודה,
השנה הוא אבל על אביו האם יהיה מותר לו להזמין חברים לסעודה?

תשובה:

שלום וברכה

גם ביום טוב מה שהתירו לאבל להתכנס עם חברים שהוא רגיל להתכנס איתם זה רק משום שאם לא כן יהיה ניכר שהוא אבל ואבלות בפרהסיה אסורה בשבת ויום טוב. ענין זה כמובן לא שייך ביום העצמאות שאין לו דין יום טוב, וגם מי שקיבל מרבותיו לשמוח בו הוא ככל יום שנעשה בו נס ואין לו שום קדושה, לכן חלילה לבטל מדיני האבלות ביום זה.

בשורות טובות.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. שלום וברכה
    יישר כח על התשובה

    שמא יש לצדד שאם נוהג כרבותיו שקבלו היום כיום שמחה והודאה לא ינהג אבלות בפרהסיא. שהרי אבלות לא נוהגת בפורים מחמת "דיומי משתה ושמחה קבילו עלייהו" (לשון מהרם מרוטנבורג.) (ב"י תרצו ד) ולא מחמת מימד קדושה שקיים בו.

  2. אין להקל בחיובים גמורים מחמת יום טוב שתיקנו בדור עני כמו שלנו, אין לנו כח היום לתקן כאלו ימים, ובכלל להשוות לפורים שנתקן כחג דתי ולדמותו ליום העצמאות שנתקן כיום לאומי חילוני לגמרי, נראה לי מופרז [הציבור הדתי שהצטרף בעצם לחילונים ומשתתף בשמחה שהם קבעו, אינו העיקר מבחינה ציבורית בענין קביעת יום זה בישראל, הדבר לא נקבע על ידי חכמי ישראל, אלא שקהילות דתיות מסוימות קיבלו על עצמם חג זה שנקבע על ידי ישות חילונית שאינה מקבלת על עצמה את דת ישראל!, כך שיש כאן תרתי לרעותא, אחד, זה לא נקבע על ידי החכמים, שתים, רבים מאוד מחכמי ישראל לא קיבלו מעולם יום זה…, אז זה לא ממש דומה לפורים].

  3. יישר כח על תשובתכם.
    אעיר כיושב בקרקע לפניכם, שמי שנוהג כרבותיו בנידון זה מכיר שהרבנות הראשית עם עוד רבים מחכמי ישראל קבעו היום מצד חיוב התורה ולא כנגגרים אחר אחינו שאינם דתיים. כחג דתי תורני דייקא, על הצלה ממוות לחיים ומשעבוד לחירות עפ"י פסק החת"ס, בנס שארע לכל כלל ישראל שתלויים ועומדים בשלטון ישראל.

  4. החתם סופר הוא רק המקור לקביעת יום לשמחה והלל, אבל הבחירה של היום הזה דוקא כיום החג, נעשתה על ידי מדינת ישראל ולא על ידי הרבנות הראשית, כמו כן, כיון שקביעת היום על ידי חכמי ישראל היא זו המשווה לו תוקף הלכתי, ולא עצם קיום הנס [הגם שהוא מחייב קביעת יום כזה], כל עוד לא נקבע הדבר על ידי רוב חכמי ישראל או על ידי כנסת הגדולה או סנהדרין, בודאי אין לו כל תוקף הלכתי מחייב, ולכן, גם מי שסובר שיש לומר הלל ביום העצמאות, לא יוכל לומר שדינו מחייב ויש לו תוקף כמו מועדי חז"ל הקבועים לפי כללי הפסיקה הראויים. ובכל זאת עדיין לא נגענו בשתי שאלות שבהן יש ויכוח: האם בכלל יש בזמנינו תוקף למאן דהוא לקבוע יום טוב. האם נס כזה שמעורב בו כל כך הרבה חושך רוחני, שלטון חילוני כפרני בארץ ישראל, העברה על דת של רבים משלומי אמונינו ועוד, ראוי לקבוע עליו מועד. בלי להתכחש לחלק המואר והניסי של כל האירוע שכבר כתבתי עליו רבות כאן באתר, אבל עדיין, מעורב כאן הרבה מאוד חושך.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל