שאלה:
אם אני באמצע להתפלל
תפילת 18 והגיע קדושה מה אני עושה
תשובה:
שלום וברכה
התוס' בסכה לה ע"ב הביאו מחלוקת האם שומע כעונה, כלומר שאני שומע מהחזן את הקדושה ומכוין לצאת ידי חובה, זה נחשב הפסק ואסור באמצע שמונה עשרה. ולכן מספק עושים כעין תנאי בלב, שאם זה הפסק אני לא רוצה לצאת ידי חובה באמירת הש"ץ ואם זה לא הפסק, אני רוצה לצאת ידי חובה, וכך שומעים בשתיקה ולאחר קדושה ממשיכים בתפילה.
אבל גם צריך שהש"צ יתכוונן גם להוציא י"ח, ולא תמיד יש כאלו שבקיאים/יודעים שצריך לכוון להוציא את מי שצריך י"ח… וגם קשה לבחון מי כן בקי ומי לא…
זו טענה ידועה, ובדיוק שמעתי על כך מהגרמ"מ קרפף שליט"א מחשובי רבני מודיעין עילית שטען שאין לחשוש לכך כלל, כל אדם ניגש לעמוד על דעת מה שחז"ל ציוו אותו… ומכל מקום במקרה שלפנינו אין מה להפסיד, עיקר הטענה שלך היא במקום שמחמת ספק מסויים אדם רוצה לצאת ידי חובה בתפילת הש"ץ…
אפילו הכי, הרי אם החזן אינו יודע באמת לכוון להוציא י"ח והמתפלל עוצר לשומעו הרי זה הפסק, הלא כן?
2.יש לרב קרפף מקור שכל מי שעולה להיות חזן זה על דעת מה שחז"ל אמרו? שהרי לפי זה לעולם לא יהא חשש שהש"ץ לא יתכוון להומיא י"ח גם ב" "ה' אלוקיכם אמת" גם בקדושה וגם בכל העניינים, אעפ"י שיש מצב שהוא אינו יודע שצריך לעשות זאת…
אם אין לו כוונה להוציא זה ודאי לא הפסק, הרעיון של ההפסק בעיקר הוא לא השתיקה אלא קיום ענין שומע כעונה מחמתו נחשב לו השמיעה כאילו הוציא מפיו [לחלק מהשיטות] אבל אם לא היה שומע כעונה אין הפסק.
אין לו מקור אלא סברא ואכן הוא טען שבכל המקרים והאופנים זה כך. גם בעיני הוא חידוש, רק ציינתי לדבריו.
אזי במקרה שאינני יודע אם הש"ץ בקיא תמיד עדיף לעצור שהרי שתיקה אינה נחשבת כהיפסק (אא"כ יכול לגמור כולה) וממילא לכאורה אין היפסד בעניין אלא רק ריווח אולי הש"ץ כיוון…, הלא כן?
אמת.
השאר תגובה