לתרומות לחץ כאן

פיצוי על הטלת עיקולים שלא בצדק

שאלה:

שלום רב,
ברצוני לשאול מה הדין במקרה שפלוני קיבל שיק שלי כערבות להלוואה ומכיוון שטוען שהלווה לא פרע את חובו, תבע ממני את הערבות.
הלווה טוען שפרע את חובו במלואו.
בהסכמת הצדדים הלכנו לבית דין וחתמנו על שטר בוררות והמלווה התחייב שלא לתבוע את השיק בהוצאה לפועל.
לצערי, המלווה לא נשמע לביה'ד והלך להוצל'פ והטיל עלי עיקולים מרובים וגרם לי הוצאות מרובות ונזקים רבים.
בחוקי המדינה פוסקים על מי שמטיל עיקולים שלא בצדק, לפצות את הניזוק מכיוון שהוא מוציא עליו דיבה ושם רע (לדוגמא בסניף הבנק רואים בניזוק כמי שמסובך כלכלית וכו').
שאלתי היא, האם ניתן לתבוע את המזיק (שעבר על דברי חכמים) בבית משפט? ולחלופין, האם יש בדיני תורה קנס ופיצוי על נזקים הנ"ל?

בתודה ובברכה

שמעון ב.

תשובה:

שלום וברכה,

כאשר צד אחד מסרב לשמוע לפסק ב"ד מותר ללכת בבית משפט, בהיתר בי"ד. על כן הינך צריך לגשת לב"ד שחתמתם בו בוררות ולספר להם שהלה לא ציית לפס"ד ופנה להוצל"פ, והם יראו אם לתת היתר פנייה לערכאות. [בערכאות אמורים לכבד את פסק ביה"ד, כיון שחתמתם בוררות].

בדין תורה אין חיוב ממומני על הוצאת דיבה, אך כאשר יש היתר לפנות לבית משפט, מותר לתבוע את כ סוגי הנזקים – גם פיצויים שלא נתבעים בהלכה.

בהצלחה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל