מה נחשב בורר בכלי שאסור בשבת?

רבני בית ההוראה
כ"ו ניסן ה'תשע"ח

שאלה:

שלום לרב,
מה שכתוב בסימן שכא , יא. שאסור להשתמש בכלי ברירה בשבת , ידוע שכך זה בשאר מלאכות שבשבת אין משתמשים בכלי, והשאלה:
מה הכלל בזה , ז״א מתי יש איסור ומתי מותר להשתמש בכלי בשבת , למשל לסחוט תפוז בשבת בכלי על גבי מאכל האם מותר, וכן לפתח אגוזים , מתי מותר ומתי אסור להשתמש בכלי?

ואשמח לקבל מקור שמדבר על זה

תודה רבה מראש

תשובה:

ברירה בכלי פירושה כלי המיועד לברירה, כלי המיועד להגשה נחשב ידא אריכתא ואינו כלי, לכן סחיטה בכף או כוס על מאכל כמובן] אינה אסורה, אבל במסחטה זה כבר ברירה בכלי. מפצח אגוזים כלל אינו בעיה כיון שאינו בורר את הקליפה מהכלי אלא רק שובר, ולכן אפילו שהוא מיוחד לכך אין בזה איסור. קילוף ירק במקלף אסור מהטעם הנ”ל ואילו בסכין הוא ידא אריכתא. כדאי לראות בס’ ארחות שבת ח”א פרק ג סעי’ עג ואילך.

4 תגובות

    זאת אומרת, אפילו שנניח לא נעשית מלאכה כלל, כגון אדם שסוחט לתוך מאכל, וכל דבר, עצם הכלי הוא איסור אע״פ שאין פה איסור מלאכה, נכון? ( מפני שאמרו לי שסוחט בכלי סחיטה ישירות על המאכל מותר)

    האם כלי נאמר רק למלאכות הבורר?

    רבני בית ההוראה:

    באופנים מסוימים יש איסור של עובדין דחול, כמו חיתוך במסר הגדול שהובא במשנה ברורה.

    מחילה, אבל רק להבין, שכותב המ״ב עובדין דחול, האם זה כלל , ז״א כל כלי שנהוג להשתמש בו בימי החול והוא פעמים יכול להעשות לצורך ימים הרבה אז נאסור?
    דהיינו אפילו שאין איסור מלאכה עצם השימוש בכלי כדרכו יש בו עובדא דחול?

    רבני בית ההוראה:

    עובדין דחול זה בדרך כלל בשימוש בכלי מקצועי, כמו מסר הגדול שדיבר עליו המשנה ברורה, כלי פשוט יותר וביתי אין בו בעיה כזו בדרך כלל. הגדרים בענין זה אכן עמומים קצת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *