שמחה ביום היארצייט

רבני בית ההוראה
כ"ב ניסן ה'תשע"ח

שאלה:

בעלי נפטר לפני 6 שנים. אני עולה מידי שנה לקבר ביום השנה לפי התאריך העברי. השנה יש לי גם אירוע משמח הכולל מוזיקה וריקודים בערב לאחר שנכנס תאריך הפטירה העברי. האם אני יכולה ללכת לפי ההלכה?
שאלה נוספת: האם יש משמעות לתאריך הפטירה הלועזי? האם גם בתאריך הפטירה לפי הלוח הלועזי עולים לקבר ועלי להימנע מלהשתתף בחגיגיות ובארועים משמחים?
תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

המנהג שלא להכנס לשמחה ביום היארצייט הוא רק לבנים והבנות שיום זה הוא יום אבל בשבילם ורבים נהגו להתענות בו, ולא בשאר אבלים.

מקורות:

המנהג שלא להכנס לשמחה ביארצייט מקורו ברמ”א בסי’ שצא וסי’ תב. אולם הלבוש שם חולק ומתיר וכ”כ בלחם הפנים בשם חמיו בעל המגן אברהם, שדין זה אינו נוהג אלא בשנה הראשונה לפטירה שיש דיני אבלות כמו בי”ב חודש, אבל בשאר שנים אין חשש. אמנם הש”ך בסי’ תב שם הביא דבריהם וחולק ולדעתו גם בשאר שנים יש לחשוש, אבל בבן משפחה קרוב יש להקל ולסמוך על הדעות המקילות.

בהערת אגב, באליה רבה סי’ רפח ס”ק יח כתב שאין איסור אלא בשמחת חתן וכלה – חתונה או שבע ברכות, אבל שאר סעודות מצוה ואפילו סעודות הרשות – מותרות לאבל, וכ”כ שם הפתחי תשובה בשם שו”ת מקום שמואל, וכן דעת השאילת יעב”ץ והקיצור שו”ע, הובאו דבריהם בקיצור דברי סופרים פרק סה, עיי”ש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים