האם לקבלה יש דין של נדר ממש

רבני בית ההוראה
י' ניסן ה'תשע"ח

שאלה:

שלום כבוד הרב יש לי שאלה
האם לקבלה בפה שאדם מקבל יש דין של נדר ממש שאומרים שאדם שעובר על נדר מתים אישתו ובניו
ועוד שאלה האם ספק אם בעת הקבלה היתה באמת כוונה לקיים זאת יהיה מותר להסתמך על הגילוי דעת שקוראים בראש השנה שכל קבלה שנקבל תהיה בגדר בלי נדר
או במקרה שאדם לא זוכר אם בעת הקבלה אמר בלי נדר?
ומתי אפשר להסתמך על זה?

תשובה:

קבלה בפה היא נדר ממש.

זה שלא היתה כוונה לקיים לא מועיל כלום, מה שכן מועיל מדאורייתא בענין המודעא, הוא שכאשר אדם לא זוכר בשעה שנודר שגילה דעתו בראש השנה שכל נדריו יבטלו, מדאורייתא הנדר לא חל, אלא שחכמים חייבו אותו בכל זאת להתיר את הנדר ובלי שמתיר יש לו נדר מדרבנן, כדי שלא יבואו לזלזל בנדרים.

מקורות:

ראה שו”ת מהר”י ויל סי’ ב שלא ראינו לרבנן קשישאי שסמכו על המודעא, וכ”כ בשו”ת מהרי”ט ח”א סי’ נג ומשום הטעם האמור. בערוך השולחן סי’ ריא סעי’ י החמיר בזה עוד יותר, ואמר שמודעא מועילה רק כשהיא נאמרת על פי החלטת אדם פרטי,] אבל אמירת כל נדרי או כל דבר שאדם עושה ציבורי אינה מועילה, משום שגדר המודעא היא שאחרי שאדם גילה דעתו שאינו מעונין בקיומו של הנדר נחשב כל נדר כנדרי שגגות ואינו כלום. אבל אם אמר את המודעא כחלק ממנה מקובל ללא כונה יתירה, אין בכך כדי לגלות על דעתו ואפילו בדיעבד גדול אינו רשאי לסמוך עליה. על כך שלענין מנהג טוב ניתן לסמוך על כך, ראה שלמת חיים לגרח”י זוננפלד סי’ תסז.

כמו כן, החמירו חכמי הדורות שלא יסמכו על מודעה זו כדי שלא יבואו להקל ראש בנדרים. ראה שו”ע ונו”כ סי’ ריא סעי’ ב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *