שאלה:
שלום
א. האם מותר לכתחילה להשאיר חמץ בבית ולמוכרו לגוי?
ב. ראינו שרבים נוהגים שלא להשאיר חמץ בבית, אך לאחר הפסח קונים בחנות חמץ שנמכר לגוי, מה ההבדל בין חמץ שנשאר בבית ונמכר לגוי לבין חמץ של החנות שנמכר לגוי?
ג. בן שמתגורר אצל אמו, איזה שם צריך לרשום במכירה כאן באתר?
תודה
תשובה:
שלום רב
- מותר לכתחילה למכור חמץ לגוי, אבל בכלל ההידורים שנהגו בהם הרבה בני תורה, הונהג שלא למכור חמץ גמור, שמא לא יבינו שהמכירה היא אמיתית ותקפה וכו', לכן אם לא מדובר במשהו יקר עדיף להחמיר ולא לגמור.
- ההבדל הוא עצום, האיסור להשהות בבית חמץ בפסח הוא מדאורייתא, בל יראה ובל ימצא, ולכן במידה שהיתה בעיה במכירה נמצא שעברנו חלילה באיסור חמור מהתורה. האיסור לאכול חמץ שעבר עליו הפסח הוא רק קנס חכמים, לענין זה ודאי יש להחמיר הרבה פחות [מלבד זאת יש עוד סברות נוספות, כמו שכיון שמדובר בקנס, אדם שעשה כדין ומכר כפי שהורה לו הרב ודאי אינו בכלל הקנס, ועוד].
- צריך לרשום את שם הבעלים – האמא, וזה חייב להיות בהסכמתה המפורשת.
לכאו' אין כאן חשש איסור דאורייתא באופן ישיר מאחר ומבטלים את החמץ.
עדיין… הרי החשש הוא שמא אינו מבטל יפה, כמו כן יש מחלוקת גדולה אם הביטול חל על חמץ שנמכר לגוי!
השאר תגובה