לתרומות לחץ כאן

חישוב הנץ החמה – האופק המישורי ניכוי הרים

שאלה:

כפי הידוע לי חישוב עונת יום מתחיל מנץ החמה ועד שקיעת החמה.
אשתי התחילה לראות דם בתוך הזמן שבין הנץ הרגיל לבין הנץ הנראה. (ההפרש הוא בערך 20 דקות והיא ראתה ממש ביניהם).
האם זה נחשב עונת יום או עונת לילה?

תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

ההפרש הוא לא 20 דק' אלא דקות ספורות בלבד, הכוונה שלך היא כנראה להפרש בין הנץ המישורי לנץ הנראה מעל ראשי ההרים הקרובים שבמקומות מסוימים יכול אכן לארוך הרבה זמן, אבל להלכה קיי"ל שמנכים הרים קרובים והם לא בכלל החישוב, ומחמירים רק לענין הרים רחוקים שקשורים לעצם קו האופק באותו מקום.

ולכן הייתי מחשב לפי זמן נץ החמה הכתוב בלוחות.

מקורות:

בענין זה רבו הדעות: בס’ בין השמשות להרב טיקוצ’ינסקי כתב, שהרים הקרובים לעיר, וכמו שמצוי בירושלים שכולה הרים וגבעות, אין להתחשב כלל בנץ הנראה, אלא יש לחשב את הנץ לפי האופק המישורי. כלומר, רואים כאילו האופק כולו מישור ובשעה שנראה גוף השמש לפי אופק מישורי זה הוא זמן הנץ החמה. לפי דעתו זה חישב את זמני הנץ החמה בלוח ארץ ישראל שנעשה על ידו ומקובל כיום ברבים מבתי הכנסת הירושלמים הותיקים.

בס’ בני ציון להרב דוד שפירא שהיה מחכמי דורו בענינים אלו הרבה להשיג על הנחה זו, וכתב, שענין קביעת זמני היום והלילה נמסר לכל אדם באשר הוא, ולא יתכן לחשב זאת על פי האופק המישורי שהוא דבר המצריך בקיאות רבה בחכמה זו. כך גם פקפק בסברא זו הגאון רבי איסר זלמן מלצר כמובא בספרו אבן האזל סוף הלכות קריאת שמע.

בשו”ת אגרות משה או”ח סי’ צז החמיר ביותר, וסבר, שבני העמקים צריכים להחמיר ולקבוע את זמני היום והלילה לפי הנראה על ראשי ההרים [ולא רק לפי האופק המישורי]. והביא עוד שיש שהחמירו ללכת תמיד לפי הנץ הנראה.

בס’ הנברשת כתב בשם מהרי”ל דיסקין, שיש לנכות את ההרים הקרובים ולא את הרחוקים, בדומה להנחתו של הרי”מ טיקוצינסקי.

נמצא איפוא: שאדם שנמצא במקום גבוה ורואה את הנץ – לדעת הרב טיקוצ’נסקי והאגרות משה רשאי הוא להתפלל שמונה עשרה. לדעת הרב מלצר עדיין הוא ספק לילה עד שיגיע זמן הנץ באופק המישורי. ולדעת הרב שפירא זמנו לפי הנץ הנראה. כמו כן, לענין אדם הנמצא בעמק, יש שסברו שזמנו נקבע לפי האופק המישורי, ויש שסברו שזמנו לפי הנץ הנראה, ויש שסברו שזמנו לפי הנראה על ראשי ההרים, ויש חילקו בזה בין הרים קרובים לרחוקים.

להלכה, יש הרבה שסמכו לקבוע את הזמן לפי הנץ המישורי, אולם, בקרב בני התורה נתקבל כיום להמתין לנץ הנראה כדעת החוששים לכך, וזאת, משום שהתפילה בנץ אינה אלא הידור בעלמא, כך שהמאחר להתפלל לאחר הנץ יוצא ידי חובה לכתחילה והמקדים להתפלל לפני הנץ אינו יוצא ידי חובה אלא בדיעבד.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל