שאלה:
שלום רב
במניין שלנו בעבודה, כאשר מחכים לעשירי, הנוהל הוא לעשות חזרת הש"ץ קצר. דהיינו שהחזן מגיע לגאל ישראל, הוא מתחיל בקול את ג' הברכות הראשונות ואז מתחיל הקהל שמונה עשרה. ואין אח"כ חזרת הש"ץ וזה חוסך הרבה זמן.
שאלתי, הרי אסור להפסיק ביו גאולה לתפילה, והרי כולנו נמצאים מיד לאחר אמירת גאל ישראל, והנה אנחנו עונים ברוך הוא וברוך שמו ואמן וקדושה. האם זו בעיה?
חשבתי אולי הקהל יפסיק קודם נניח ב: בשמחה רבה ואמרו כולם, ואז לאחר קדושה שמתחילים שמונה עשרה, יאמר כל אחד את הפסוקים ויסיים צור ישראל קומה בעזרת ישראל וכולי, ואז לא יהיה לנו הפסק בין גאל ישראל לשמונה עשרה.
תודה רבה
וחודש טוב
תשובה:
שלום וברכה
הנוהג הזה פסול מעיקרו,בשחרית לא עושים תפילה קצרה גם בגלל הנימוק שהזכרת וגם בגלל שמפסידים ברכת כהנים. גם אם היו עושים זאת העצה היותר נכונה היא שכולם מתחילים יחד ואומרים יחד עד אחרי קדושה ומממשיכים הלאה כל אחד בשקט כמבואר ברמ"א בסי' קכד סעי' ב וראה ביאור הלכה שם, ויש נוהגים שגם מרצה מתחיל שוב בקול כד שיוכלו לעשות ברכת כהנים ראה פסקי תשובות שם. אבל כאמור, לא תפסידו מעוד כמה דקות תפילה עם חזרת הש"ץ ראויה. אני בטוח שכך תצליחו יותר בעבודה.
חזק וברוך
אצלינו זה בהחלט שעת הדחק, לא מצד זמן תפילה אלא שהעובדים מאד חוששים לסיים התפילה לאחר חצי שעה, שאם התפילה תתארך, ההנהלה תסגור את המנין. לכן רק במקרה שמחכים כעשר דקות בישתבח לעשירי, ונהיה מאוחר, רק אז עושים שמונה עשרה קצר. ומה לי דוחק מפאת סוף הזמן או דוחק אחר שלא יהיה אפשר להתפלל אחר כך. שאחר כך עסוקים בעבודה ואין זמן.
אני חושב לומר להם, שנעשה חזרת הש"ץ כרגיל ונדלג על תחנון כדי לחסוך זמן כי חזרת הש"ץ חשוב יותר. אבל איני בטוח בדבר. אנא דעתכם.
מסתבר כדבריך.
השאר תגובה