שאלה:
אם יצא לאחר שעשה צרכיו, רחץ ידיים במים ועוד לא ניגבם במגבת. האם מותר לומר דברים שבקדושה ואפילו הדברים החמורים שבקדושה כמו תפילת שמונה עשרה או קריאת שמע- בעוד הידיים רטובות במים?
האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בנושא זה?
תשובה:
שלום וברכה
אין כל בעיה. בנטילת ידים לסעודה הניגוב הוא חלק מהנטילה כיון שהאוכל בלא ניגוב בידים רטובות ממאיס או מטמא את הלחם, אבל בנטילה אחרי שירותים די בנטילה עצמה.
מקורות:
ראה משנה ברורה בסי' קנח סעי' יב.
שמעתי שיש עניין לברך "אשר יצר" או לפני ניגוב הידיים או אחרי אבל לא תוך כדי. יש מקור לדבר?
האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בנושא זה?
בכל ברכה שאדם אומר צריך לא לעסוק בשום דבר תוך כדי, גם לא ניגוב.
כלומר זה דין כללי לגבי ברכות ואין דין מסוים לגבי ברכת "אשר יצר" אחרי שיצא מהשירותים ושעשה צרכיו?
האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בנושא זה?
נכון, ואין הבדל. אם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים אנחנו משתדלים לפרט, אין צורך לשאול זאת.
השאר תגובה