שאלה:
שלום רב, אני לומד עם נערים גמרא, וכשהגעתי להלכות העוסקות בקניינים שמתי לב שחוץ מידיעה סתמית של סוגי הקניינים אין לי באמת מושג מה ההיגיון של קניין, לדוגמה למה מטלטלין לא נקנה בכסף וקרקע כן, אני יודע שיש לכל דבר ילפותא, אבל למה באמת זה ככה? למה ברה"ר מועיל כזה קנין וברה"י מועיל כזה קנין, אני זקוק למידע הזה בדחיפות האם שייך להשיב לי או לפחות להפנות אותי למקום כל שהוא שאוכל לעיין בו, תודה רבה מראש,
תשובה:
שלום וברכה,
כסף הוא הקניין הקלאסי ביותר. מהתורה כסף קונה [כך נפסק להלכה], ולכן קרקע נקנית בכסף. אלא שבמטלטלים ביטלו חכמים קניין כסף, כיון שקיים חשש שאחר שישלם הקונה עבור הסחורה שמונחת בבית המוכר, יפשע המוכר בשמירת הסחורה, כיון שכבר קיבל את תמורתה, וכשיהיה שריפה או כל הפסד אחר, יתעצל המוכר מהצלת הסחורה. על כן קבעו חכמים שכסף אינו קונה, עד שיעשה הקונה קניין הגבהה או משיכה – שהסחורה תבוא לידו.
גם בהגבהה ומשיכה, הקניין הטוב ביותר הוא הגבהה, אלא שיש דברים שאין דרך להגביהם מחמת כובדם, על תיקנו חכמים שייקנו במשיכה, דהיינו שמושך לרשותו.
והגבהה קונה בכל מקום גם ברה"ר כיון שמגביה בידו כלפי מעלה והרי הסחורה בחזקתו, בשונה ממשיכה שאינה בידיו לגמרי אלא גורר לרשותו. לכן אם גורר ברה"ר אין כאן הכנסה לרשותו ולא מועילה המשיכה. אך אם עומד בסימטה או בצידי רשות הרבים – מקום שניתן רשות לעוברי אורח להניח שם חפציהם, נחשב המקום כמושאל לו לפרק זמן מסויים, ולכן אם מושך לאותו מקום – סימטה או צידי רה"ר, נחשב שמושך לרשותו, ומועילה המשיכה.
בהצלחה.
