שאלה:
היתה לי צרה גדולה, ולאור כך נדרתי *המון* נדרים. כמעט כולם נדרי סייג להרחקה מעבירות, או זירוז למצוות. וב"ה נושעתי (עדיין לא לגמרי, אבל הולך ומתחזקת הישועה…)
לצערי אני נכשל המון באי-קיום הנדרים, ואני סבור שעדיף שאני אפר אותם – וכמובן שאין כוונתי לזלזל בשאט נפש באותם עניינים אחרי הפרת הנדר, אלא גם אחרי ההפרה בל"נ אשתדל מאוד לקיימם – אבל לפחות כשלא אעמוד בכך, זה לא יהיה עבירה על איסור נדר החמור – שכיום לצערי אני עובר עליו המון.
מבחינת הפרה יש כאן בעיה של: נדרי מצווה. ונדרים בשעת צרה. והשאלה האם במצב הנוכחי שאני נכשל המון באי-עמידה בנדר, יש לסמוך להתיר הנדר למרות זאת?
לגבי שני נדרים יש לי עוד בעיה: נדרתי אותם על דעת שלושה איש מסויימים ("רבים") בכדי להראות לה' רצינות שאהיה מוכרח לקיים את זה, ולא אוכל בקלות להתיר אותם. ולמעשה אני נכשל מאוד הרבה באי-קיומם (בין היתר, לגבי אחד מהם, כי המציאות שונה מאיך שתכננתי שיהיה…)
העניין הוא שאני מאוד מתבייש לומר לאותם שלושה מה היה הנדר (אין בינינו כל כך קשר, וזה יהיה מאוד מביך להגיע ולספר להם – במיוחד שזה משהו מאוד אישי…) – ראיתי מובא בפוסקים שנדר ע"ד רבים שנכשלים בקיומו, ניתן להתיר גם בלי לשאול אותם, כי מסתמא הם מסכימים – שלא ימשיך להתווסף איסורי נדרים… האם אפשר לסמוך על זה?
תשובה:
שלום וברכה
נדר כזה להרבה דעות כלל לא ניתן להתיר, וגם לאלו שהורו להתירו, זה רק כדי להרויח את השיטות שכן ניתן להתיר נדר זה, אבל זה לא יאפשר לחשוב שכביכול הנדר בטל, ראי בענין זה כאן. לכן חשוב מאוד להתיר, ויש לפרט הנדר, אין מקום לקולא שהזכרת, אבל חשוב לדעת שגם אחרי ההתרה להרבה דעות הנדר קיים.
בשורות טובות ולהבא לעולם לא לנדור!
אציין ואפרט: נדרתי לשהות בבית כנסת כל תפילה, במשך זמן מסויים לפחות, וזה קורע אותי נוראות. ועוד נדרים כמו לקבל שבת שעה לפני הזמן, ולפעמים עדיין לא גמרו, וע"י שאני מקבל מוקדם מאוד, השאר מקבלים לפעמים ממש מאוחר. או למשל להרכיב משקפיים עם מספר פחות מהנדרש ברחובות סואנים, בכדי שאמנע יותר מראיית דברים לא צנועים (למרות שאני סריס, ואין לי משיכה לדברים כאלו כמו שאר הגברים) ובפועל אני המון פעמים שוכח לקחת אותם משקפיים, או שהם כבר נאבדו לי כמה פעמים, ונאלצתי לקנות כמה פעמים חדש, ואין לדבר סוף…
או קיבלתי ללמוד כל יום זמן מסויים לפחות, ואני לא מצליח לעמוד בזה…
אני מבין מתשובתכם שבפועל להרבה דיעות הנדר יישאר למרות ההפרה, נכון?
ולגבי הנדר שנדרתי על דעת שלוש (לגבי המשקפיים), הרי לדבר מצווה או למנוע איסור מותר להתיר גם בלי לשאול אותם, כי מן הסתם הם מסכימים… וכאן זה התרה של דבר שהוא לא חובה הלכתית (-לא חייבים ללכת עם משקפיים לא תקניות, קל וחומר כשמדובר בסריס שלא נהנה מראיית מראות לא צנועות, כך שגם אם ייתקל, זה לא יהיה איסור…כך שאולי אפילו זה לא גדר של "סייג לאיסור") והמשך קיום הנדר גורם להיכשל באיסור נדר… אז האם אפשר לסמוך שמן הסתם מסכימים להפרה?
לא. הנדרים האלו ניתן להתיר! אני דיברתי על נדר להמנע מאיסור, לא על חיזוקים במצוות שזה ניתן להתיר ולהבא כלל לא לנדור!!!!!!!!!!!
שלום וברכה הרב,
מבקש לשאול בבקשה בעקבות השאלות והתשובות הנ"ל: א. האם מי שנדר לא לעשות דבר מסוי'ם, דבר שלעצמו אין בו איסור, אלא רק שמא זה יוביל אותו לעשיי'ת איסור, ולבסוף לא עמד בקיום הדבר , ועכשיו הוא בא להתיר את הדבר הזה, הרי הוא לא בא להתיר את האיסור עצמו? האם גם זה מוגדר "התרת נדר שלא לעבור על איסור" שלחלק מהפוסקים אין לו התרה?
ב.האם יהודי שמתקרב ליהדות לדוגמא אומר "אני מקבל עלי לא לעשות דבר איסור זה " ולא מצליח לעמוד בקבלתו ובא לבקש התרה בכדי שלא יתווסף לעברה שלו גם איסור נדר. האם הלשון שאמר "מקבל" ולא אמר "נודר", פחות חמורה ויהיה יותר קל להתיר לו ?
בברכה,
1. בזה יש להקל כיון שהדבר עצמו מותר.
2. לכאורה זה נדר גמור.
תודה רבה כבוד הרב,
בברכה,
שבת שלום ומבורך.
השאר תגובה