שאלה:
שלום רב.
1)אם אחד ההורים מבקש ממני להלוות ממישהו כסף (למשל אתמול אמא שלי אמרה לי כשהייתי בחוץ ולא היה עלי כסף לעבור דרך סבתא שלי ולקחת ממנה 15 ש"ח ואבא שלי אחר כך יחזיר לה) ואני לא יכול לעשות זאת עם עדים או שטר, כי זה ייראה הזוי (לא מכירים את ההלכה הזו) האם מותר לי ללוות מהם?
2)מה הדין לגבי ההלוואה בשטר או עדים איך בפועל עושים את זה?
א)עם עדים
ב)עם שטר
האם גם חייב שזה יהיה אותם אנשים בהלוואה וכשאני מחזיר, ואיך עושים את זה(כל העניין גם בשטר וגם בעדים) בפועל. גם הבנתי שיש כאלו שמקלים, אך אני פוסק לפי השו"ע כדעת הרב עובדיה זצ"ל. לכן אשמח לדעת מה ההלכה בדיוק.
תשובה:
שלום וברכה,
- החיוב להלוות בשטר או בעדים מוטל על המלווה ולא על הלווה. ולכן מותר לך לבקש הלוואה מסבתא שלך, כיון שהיא צריכה לבקש עדים ולא אתה.
- המלווה צריך לבקש עדים בשעת ההלוואה או שיכתוב לו הלווה שטר.
- הפוסקים לדורותיהם שאלו על מה סמכו העולם להלוות בלי עדים ושטר. ונאמרו בזה תירוצים רבים. הערוך השלחן כותב שאם מכיר את הלווה וסומך עליו א"צ עדים או שטר. הגאון רבנו עובדיה יוסף הביא את כל שיטות הפוסקים שביארו את טעם שמקילים בהלכה זו. והסיק הרב זצ"ל שלהלכה צריך לעשות עדים או שטר, וכפי שפסק השו"ע, ולכתחילה לא לסמוך על ההיתרים שהביאו הפוסקים.
- בהצלחה.
מקורות:
ראה שו"ע חו"מ סימן ע. יביע אומר ח"ז חושן משפט סימן ז.
1) האם אני לא מכשיל את האדם בזה שאני לוקח הלוואה ללא עדים ושטר?
2)אם כעת אני המלווה, לדעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל- איך אני בפועל עושה זאת?
א)לגבי עדים- האם אני פשוט אומר להם אתם עדים שהלוותי לו כך וכך כסף? ומה הם צריכים להגיד? וגם- האם זה חייב להיות אותם עדים גם בהלוואה וגם בפריעת ההלוואה?
ב)לגבי שטר- איך זה נעשה? איך אני כותב אותו, מה אני רושם בו, איפה אני שומר, ומה אני עושה בסוף כשהוא מחזיר לי את ההלוואה?
שלום צדיק,
1. בגמרא מאנו שהמלווה מכשיל את הלווה שמלווה לו בלי עדים, שמא יכפור בהלוואה, ועובר המלווה באיסור לפני עיור, אבל שהלווה יעבור באיסור לפני דלפני לא שמענו.
2.יכול להלוות בפני עדים, שמראה להם או שהלווה מודה בפני העדים שלווה מפלוני כו"כ. י"א שגם מלווה אחד מספיק כיון שמלווה אחד יכול לחייב שבועה.
בשטר – המלווה כותב בשטר בכת"י אני… לויתי מ…. סך…. בתאריך… ויחתום שמו. והמלווה ישמור את השטר בידו עד הפירעון, ובשעת הפירעון יקרע המלווה את השטר.
הרבה הצלחה.
תודה.
לגבי עדים- חייב אותם עדים גם בהלוואה וגם כשפורעים? או שאם זה עדים אחרים זה בסדר?
בשטר- מה עושים אם בשעת הפרעון אני (המלווה) לא מוצא את השטר או שאם אני הלווה והמלווה אומר לי- לא מוצא את השטר? האם לכתוב שטר חדש בכתב יד המלווה , שהלווה החזיר את ההלואה ולא מצאנו את השטר המקורי ולכן השטר הזה מראה שהוא מחזיר לי את ההלוואה מתאריך ..על סך…, ואם יימצא בעתיד שטר הלוואה מתאריך הנ"ל עם סכום הנ"ל הוא בטל? ואצל מי שומרים את זה? והאם במקרה כזה יהיה חייב לעשות זאת על יד עדים(למרות שהיה פה שטר , כיוון שהשטר נאבד) או שדי במה שציינתי עם השטר החדש?
ולגבי 1- בעצם הלווה הוא מאפשר את קיומה של עסקה שלפי ההלכה זה בעיה, כי יש עסקה שהייתה אמורה להיות מגובה בשטר או עדים, ובזה שהלווה לא חייב את המלווה לכתוב שטר, הוא בעצם גרם למלווה לבצע עסקה בניגוד להלכה המקורית.
אז לא הבנתי , אם למלווה יש איסור לפני עיוור, אז למה ללווה אין איסור מסייע למשל אם הוא לא דורש שטר או עדים?
או למה הלווה הוא לא צד בעייתי בעניין, אם כרגע המלווה עושה פעולה נוגדת הלכה? ואשר הלווה הוא חלק מהותי ממנה?
ולגבי 2- האם הכוונה במה שנכתב:
"בשטר – המלווה כותב בשטר בכת”י אני… לויתי מ…. סך…. בתאריך… ויחתום שמו. והמלווה ישמור את השטר בידו עד הפירעון, ובשעת הפירעון יקרע המלווה את השטר."
האם הכוונה- אני…. הלוותי…..(כלומר: הלוותי ולא לוויתי)?
או שבעצם הכוונה ב2-
בשטר – המלווה כותב בשטר בכת”י אני… לויתי מ…. סך…. בתאריך… ויחתום שמו. והמלווה ישמור את השטר בידו עד הפירעון, ובשעת הפירעון יקרע המלווה את השטר.”
שהלווה כותב את זה, והמלווה שומר?
אני מתנצל פשוט המילים לווה ומלווה הם מאוד מבלבלות, לכן אני רוצה לדעת שהבנתי נכון.
שלום ההלוואה צריכה להיות בעדים, והפרעון נפסק להלכה שאין צריך להיות בפני עדים.
בהלוואה בשטר המלווה מחזיר את השטר בשעת הפרעון.
אם אין השטר בידו של המלווה, צריך המלווה לכתוב שובר קבלה על הפרעון בסך כו"כ והלווה צריך לשמור את השובר. אסור לקבל פרעון בלי להחזיר את השטר חוב או לכתוב שובר. דהיינו שאסור להשהות שטר פרוע בבית.
יש לעיין באמת.
הלווה כותב בכתב ידו שלווה. וכתיבה זו מהווה ראיה על ההלוואה שלא יוכל להכחיש הלווה. ולכן המלווה שומר את השטר בידו.
כנ"ל הלווה כותב בכתב ידו, או שלפחות יחתום על שטר ההלוואה וכך ניתנת ראיה שהוא לווה.
שלום רב.שוב.
מדוע אם הלוותי בפני עדים, איני צריך לפרוע בפני עדים?(או אם אדם לווה, מדוע אין צריך לדרוש, או מדוע ההלכה לא מחייבת, שיהיו עדים בפריעה?)
אם כך- הרי המלווה יכול לומר, שלא החזירו לו את ההלוואה, וככה הוא גורם לשקר, ולהכפיש את שמו של הלווה.
אם יש להלוות בפני עדים- כדי שהלווה לא יכפור, אז מדוע אין לפרוע בפני עדים כדי שהמלווה לא יכפור?
משהו לא ברור לי , מדוע התירו בהלכה לפרוע בלי עדים, זה לא ברור לי , והדבר די תמוה בעיניי.
או – שגם כשמלווים בפני עדים, יש בפריעה צורך לכתוב שטר שהמלווה כותב בכתב ידו שהלווה החזיר לו הלוואה מסכום כזה וכזה מתאריך כזה וכזה אשר נעשה בפני עדים כאלו וכאלו והמלווה רושם כי אכן הלווה החזיר את ההלואה הזו וחותם בכתב ידו, אך אין צורך שוב בעדים?
ומה שכתב הרב אסור לשהות שטר לא פרוע בבית, האם בזה שכותבים שטר חדש או קבלה, זה בעצם מבטל את הקודם או מתיר להשהות את השטר שטרם נמצא?
השבתי באתר
כנ"ל
השאר תגובה