לתרומות לחץ כאן

תפילה במערת המכפלה

שאלה:

שלום כבוד הרב,
האם מותר להתפלל במערת המכפלה בלי חשש מהמסגד שהקימו שם הערבים? או שעדיף לא להתפלל שם?

תשובה:

הרמב”ם כשעלה לארץ כותב שזכה להתפלל במערת המכפלה, וקבע לעצמו את תאריך היום בו התפלל שם כ’יום טוב’ למשך שנות חייו! (אגרת הרמב”ם, הובא בספר חדרים פרק ג’). אולם אני לא יודע אם כבר אז היה שם מסגד או לא.

בשו”ת ציץ אליעזר ח”י סי’ א’ אות מד כתב: “העירותי על התפלות שעורכים כעת בתוך הבנין של מערת המכפלה (אחרי שזכינו בע”ה שעיה”ק חברון ת”ו בידינו היא) שכפי שעינינו הרואות המקום בפנים משמש למסגד לישמעאלים במלוא משמעותו, וביתר שאת וביתר עוז, מלבד בחלק המקום שרשום שטמונים שם יעקב אבינו מצד אחד ולאה אמנו מצדה השני, ואיך יתכן איפוא לשפוך שיח לפני בורא עולם לפי אמונתינו האמיתית במקום תפלה שלהם לפי אמונתם, וגם זאת שספריהם באמונתם הכוזבת מונחים שם ומפסוקיהם חקוקים על כל הקירות, ולמעלה מהציונים קבועים גם צורת חצי לבנה שלהם, והרי ההלכה היא שאסור להיכנס לבית עבודה זרה, ומה מאד מזהירים הפוסקים באופן חמור שלא להיכנס בבתי תפלותיהם אפילו אם אינם בתי ע”ז ממש…. גם אם נאחז בטענה שהם באו לגבולינו ואין בידם לאסור עלינו, זהו אבל אילו היינו מסירים עכ”פ ספריהם ותשמישיהם ולא שקודש וחול ישמשו בעירבוביא, על אחת כמה שיש להשמר שלא לעמוד אתם במחיצה אחת, והם פונים פניהם לטיפלותם ואנו לאמונתינו הקדושה, ומי יתן ואלה שהיכלת בידם יתנו לבם לסדר עבורנו כניסה מיוחדת למקום מיוחד”. עד כאן דבריו הנחרצים.

מנגד בשו”ת יביע אומר ח”ז יו”ד סי’ יב דחה את טענותיו. וקבע שההלכה כדעת הרמב”ם (הלכות מאכלות אסורות פרק יא הלכה ז’) שמסגדים אינם נחשבים לבתי עבודה זרה, ואין איסור להתפלל שם. והביא לכך מקורות רבים. וסיים: “כן ראיתי לכמה גאונים וצדיקים שהיו מתפללים בתוך המסגד של מערת המכפלה, ועד עכשיו יש שם בהכ”נ קבוע לתפלה, לאחינו תושבי חברון וקרית ארבע”.

אולם בימינו בעצם הדיון נסוב רק על “אהל יצחק” המשמש משך השנה כמסגד, שלדעת הציץ אליעזר אסור להתפלל בו. ולדעת הגר"ע יוסף מותר. ושמעתי שהגרש"ז אוירבך זצ”ל גם התפלל באהל יצחק המשמש עד היום כמסגד לישמעאלים.

 

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. ההיתר להתפלל במערת המכפלה אינו קשור למעמד הדתי של המוסלמים ואף הרמב"ם התפלל במערת המכפלה בזמן שהשתמשו במערה, ככנסיה של נוצרים עובדי עבודה זרה
    ולהרחבה בנושא עיין במאמר: מתי מותרת להשתחוות לאנשים ומתי נגדיר את זה כעבודה אסורה לסרסורים על פי רבנו נסים
    בכתובת http://60ribo.org.il/bow/

  2. שו”ת יביע הביא את המעשה הנ”ל כא’ מן הראיות שלו לאסור על שגריר ישראל להיכנס לכנסיה של נוצרים; בפועל מדובר על בית תפלה מזרם מסוים בדת האיסלם
    במגיד מישרים פרשת בחקותי הרב קארו מספר על מקרה מאד לא נעים שהתרחש:
    ביום הנז’ כ”ח לאייר

    עברנו על פתח התיקיי עם קצת חברים והכניסוני שם לטייל ובלילה ראיתי קרי ונצטערתי מאד ואחר שעה או ב’ שמשתי עם זוגתי ואח”כ קמתי ובעודי על הספר א”ל חזק ואמץ כי ה’ עמך בכל אשר אתה עושה וכל אשר אתה עושה ה’ מצליח ויצליח בך רק שלא תפסו’ הקשר והדבוק שבינך לבין קונך וגם לא תפנה אל האלילים ולא תלך אחרי הבעלים כאשר הלכת אתמול וגם זה ימים ג’ שהפסקת הקשר והדבוק שבינך לבין קונך שהפסקת מלהרה’ תמיד ואנכי אגדלתיך למען תהיה לבך תמיד כלי שרת לתורתי לא תפרד ממנה אפי’ רגע א’ וגם זכרתיך להיות נשרף על קדושת שמי כדי שיתכפרו עוונותיך ותתעל’ כאשר הודעתיך ועכשיו פנית לבך מד”ת וגם פנית אל האלילים והלכת אחרי הבעלים כי נכנסת אתמול בבית הקדשי’ שלהם וכבר הודעתיך כי ז’ ענני כבוד מלוים אותך וכלם נפרדו ממך כשנכנסת שמה והיו רוצים להסתלק ממך לגמרי לולי כי בני מתיבתא דרקיע’ התפללו לפני הב”ה שלא יסתלקו ממך ועי”כ המתינו לך עד צאתך ובאך משם וחזרו ללותך כבתחלה וצאתך והתרגזך אלי ידעתי ולא עוד אלא שהזכירו דבר נבלות הפה ולא יכולת להתעכב מלהרהר וגם אח”כ ראית ערוה ולא יכולת להתעכב מלהרהר וע”כ נתאו’ אליך רעה ונגע קרב באהליך וראית קרי בזו הלילה כי דבקו בך הרעה והנגע שהם בעלי הקריים אחר שהיו רחוקים ממך כי זה כמה זמן שלא ראית קרי דבקו בך בסבת הדברים הנזכ’ כי זש”ה אם תלכו עמי קרי וגו’ כלומר שצריך האדם להיות לבו ממולא תמיד בתורה וביראת ה’ בזריזו’ גדול עד שכשיפגעהו היצה”ר ויבא לפניו דבר ערוה לא יבא להרהור וזה פירוש מ”ש ר’ פנחס בן יאיר זריזות מביאה לידי נקיות זהירות מביאה לידי טהרה וז”ש ונשמרת מכל דבר רע שלא תהרהר וגו’. שתהיה נשמר קודם שתראה הערוה לפניך וז”ש אם תלכו עמי קרי כלומר אם לא תהיו בזריזות עד שכשיקרה ערוה לפניכ’ תוכלו להשתמר מלהרהר והלכתי עמכם בחמת קרי שמאות’ החמ’ ימשך שידבקו בכם כחות רעות ותראו קרי בלילה ולהכי תרגם אונקלוס בקשיו כלומר שהוא מתקשה ע”י הערוה אשר הוקרה לפניו ולכן הזהר מאד ושמור נפשך ותהי’ זריז וזהיר מאד כי בקרי שראית כבר נטלו חלקם והלכו להם וכאשר שמשת עם זוגתך כבר נדבק’ בצד הקדוש’ ונפרש’ מהם לכן הזהר מכאן ואילך ותמיד תהגה בלבך תורתי ותהיה יראת ה’ כ”כ דבקה בך עד שאם יקרה שתראה או תשמע דבר ערוה לא יעשה בך רושם כלל ולא תכנס עוד בבית הבעלים ותחזור לקדושתך, עכ”ל.

    בשו”ת יביע אומר חלק ז – יורה דעה סימן יב, הרב ע. יוסף מביא את המעשה הנ”ל כא’ מן הראיות שלו לאסור על שגריר ישראל (או כל אדם אחר) להיכנס לכנסיה של נוצרים. וז”ל:

    “ובס’ מגיד מישרים פ’ בחקותי מבואר שיש בזה משום אל תפנו אל האלילים וכו’. עכת”ד”.

    ולכאורה הוא ביסס את עצמו על הרה”ג ר’ עובדיה הדאיה בשו”ת ישכיל עבדי חלק ח’ (חאו”ח סי’ כ סעיף מו).

    והסתכלתי בתוך התשובה של הרב הדאיה, האם הרב הדאיה מזהה את התיקיי דווקא לדת הנוצרית, ואחרי עיון בתשובה, אני קובע באופן מוחלט שאין כאן שום זיהוי, מה זה תיקיי.

    ומצאתי בכמה מקומות באינטרנט דווקא באתרים באנגלית שתיקיי זה שם לבית התפילה של הזרם המיסטי, ה”סופי”, בדת האיסלם. שחוץ מתפילות היומיומיות המוטלות על כל המוסלמים, גם עושים שם מדיטציה ועוד עניינים רוחניים.

    ובמקרה שהקורא מבין אנגלית אצטט כהערת שוליים בסוף המאמר, המקור שתיקיי שייכת לזרם הסופי באיסלם א:

    ולא מסתבר בכלל שפוסק הדור, הרב יוסף קארו, היה טועה להיכנס יחד עם עוד חברים לכנסיה של נוצרים שהיא טעות מופלגת. אלא בודאי בגלל שהרמב”ם פסק בכמה עניינים להבדיל בין דת ישמעאל, ודת הנוצרים, הרב קארו טעה בתחילה לטייל בתוך התיקיי של איסלם, הסופי.

    א https://en.wikipedia.org/wiki/KhanqahA khanqah or khaniqah (also transliterated as khankahs , khaneqa, khanegah or khaneqah (Persian: خانقاه‎‎)), also known as a ribat (رباط) – among other terms – is a building designed specifically for gatherings of a Sufi brotherhood or tariqa and is a place for spiritual retreat and character reformation. In the past, and to a lesser extent nowadays, they often served as hospices for saliks (Sufi travelers), Murids (initiates) and talibs (Islamic students). Khanqahs are very often found adjoined to dargahs (shrines of Sufi saints), mosques and madrasas (Islamic schools).

    In the Arab world, especially North Africa, the khanqah is known as a zāwiyah (Arabic: زاویه‎‎, plural zāwiyāt; also transliterated as zawiya, zāwiya or zaouia). In Turkey, Iran and formerly Ottoman areas like Albania and Bosnia, they are locally referred to as tekije (تكيه; also transliterated as tekke, tekyeh, teqe or takiyah). In South Asia, the words khanqah and dargah are used interchangeably for Sufi shrines. In addition, there are lodges in Central and South Asia often referred to as Qalander Khane that serve as rest houses for the unaffiliated malang, dervishes and fakirs.

    All khanqahs, regardless of size, feature a large central hall. The daily ritual prayers incumbent on all Muslims, salat, are held in this hall, as are the specifically Sufi forms of dhikr, meditation and celebration of the divine.

    Large khanqahs often grew up around the dargah of a tariqa’s founder or of a Sufi saint.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל