שאלה:
שלום כבוד הרב , רציתי לשאול האם יש פוסקים בודדים שפסקו כדעת רבי יוסי הגלילי לעניין חלב אחרי עוף ? ושמעתי שהרמב"ן והרא"ה פסקו כך , אמרו לי לעיין במגן אבות למאירי פיסקה תשיעית ואין לי את הספר .
ונניח והם סוברים כך , האם אפשר לעשות ספק ספיקא ולאכול חלב אחרי 3 שעות , שהרי דעת הרמ"א 3 שעות ויש את סברתם והרי ספק ספיקא?
תשובה:
שלום וברכה
במגן אבות למאירי אכן מצדד שבין עוף לגבינה א"צ להמתין 6 שעות אלא די בכך שממתין בין סעודה לסעודה ואפילו יש ביניהן פחות מ6 שעות, אף שמציין שהמנהג להחמיר בעוף כמו בשר להמתין 6 שעות, דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. למעשה המנהג להחמיר בזה ואין להקל, וכן פסק הרמב"ם מאכלות אסורות פ"ט הכ"ח, ואין כל מקום להקל משום הספק ספיקא שציינת משתי סיבות:
א. בפסיקת ההלכה יש לא רק כללי הלכה אלא גם מנהג, מנהג ישראל הוא דבר מחייב, יש לו תוקף! והמנהג מדורי דורות שלא לחלק בין עוף לבשר.
ב. בענין ספק ספיקא יש טעות נפוצה ובעצם דבר חמור שנתפשט בזמנינו ואסביר: למעשה אני יכול להתיר את כל הספקות והחששות בעולם בלי שום בעיה… כמעט אין נושא בהלכה שאינו נתון במחלוקת כזו או אחרת, ממילא, תמיד כאשר מדובר בנושא דרבנן אני יאמר ספק דרבנן להקל, וכאשר הוא דאורייתא תמיד אצרף שני ספקות ויהיה ספק ספיקא… למשל אם אסתפק אם מקרה מסויים שייך לדין מסויים שבלאו הכי הוא נתון במחלוקת, יש ספק ספיקא, ובטלה התורה כולה.
אלא שיש להסביר, למה באמת זה לא נכון?
והתשובה היא פשוטה! יש פסיקה בעם ישראל! יש מנהגים! יש כללים!
ולכן, אחר שבמחלוקת מסוימת הוכרעה ההלכה שוב אין כאן ספק! אם התקבל להמתין 6 שעות ולא שלוש, אין כאן ספק, יש כאן הכרעה ומנהג מחייב. אם התקבל שלא לחלק בין עוף לבשר, אין כאן שום ספק, יש כאן הכרעה ברורה לדינא. בלי זה אפשר לגנוז את כל ספרי ההלכה כולם מיותרים. הכל תמיד מתחיל עם שאלה על מקרה מסויים האם הוא נכלל בדין מסויים, והרי בלאו הכי באותו דין יש מחלוקת ראשונים… אמת שהמחלוקת הוכרעה בשו"ע אבל מכלל ספק לא יצא והוא ספק ספיקא… אין בכלל טעם לדון… חלילה לנו, זה הופך את כל עולם הפסיקה ללעג וקלס.
אני מקווה שהייתי מובן. כדאי להעמיק בדברים.
חס ושלום , אני דיברתי בשעת צורך ולא לפתור הכל לכתחילה , הגם מה שמנהג לא נפשט והרבה שומרים 3 .
דין ספק ספיקא קיים למרות שיש בו מעט לעג אך הדין קיים !
אני שואל מעיקר הדין , הרי ברור שכן . ואם תרצה לומר שלא לפחות משעת הצורך .
לא הבנתי כל כך את דבריך, ומכל מקום לדעתי דין ספק ספיקא קיים רק בענינים שעדיין מבחינת ההגדרה ההלכתית שלהם הם מוגדרים כספק, לא בדברים שכבר הוכרעו בפוסקים אף שהם נתונים במחלוקת בעיקרם, אחרת הכל חוכא ואיטלולא ואין שום צורך באלפי ספרי פסיקה הלכתית…
אתה יכול לראות בספרים של הרב עובדיה שלמרות שהוכרעה בשולחן ערוך מה ההלכה הוא עדיין משתמש בספיקות , שעדיין אתה לא יכול להוכיח שאיזה ראשון טעה . לעומת זאת בגמרא הם כן יכלו להכריע בדעות אמוראים על ידי דחיקה של הסברא השנייה או מכל סיבה שיביאו . בדורנו זה לא קיים , אתה לא יכול להכריע בין הרמבם ורמבן ואתה לא יכול להכריע בין השוע לרמא .
אני מודע לכך שהגר"ע יוסף זצ"ל השתמש בזה בהרבה מקרים, אינני יודע לתת כלל בדבריו מתי עשה כן ומתי לא, אבל לצערי ת"ח צעירים הרחיבו הרבה את שיטתו זו, עד שכמעט ואין שום טעם לפי מנהגם לפלפל בשום סוגיא והכריע שום ספק הלכתי, ונמצא העולם שמם, וזה נראה לי שגיאה.
נכון לדעת!
דיעות יחידאות וספיקות ניתנים להשתמש רק במקום צירופים. כלומר אם צריכין להקל במקום הפסד וצורך [רק כפי ראות עיני המורה] אז כדי להקיל על הקולא מחפשין לספיקות או שיטות שיצרפו להקולא, ונמצא שלא הקיל "כל כך".
הצלחה ברכה
לא הבנתי את דבריך כל כך, אבל נשמע שאתם מסכימים עם דברי ואם כך זה בסדר. יישר כח.
אגב יש חריג לזמן המתנה שהובא בענין אכילת חלב אחאי בשר בחג השבועות ושם מיירי מבשר בהמה שהרי אין שמחת יום טוב אלא בבשר (בהמה) (ראה דברי אליה זוטא בשם הכלבו (הובא בבאר היטב ס״ק ח בסימן תצד. ויש לעיין. אגב בשאלתך לכאורה בבשר עוף אין צריך לס״ס שהרי איסור אכילה בעוף וחלב דרבנן ובכל זאת המנהג דלא פלוג בין בשר עוף לבהמה ובז׳ יצילנו מטעויות ויפים דברי הש״ך ס״ק ח בינן פט יו״ד דכל מי שיש בו ריח תורה ישמור ו׳ שעות.
השאר תגובה