שאלה:
שלום כבוד הרב יש לי שאלה
יש דיין שאמר לי שאם אדם בספק אם בירך על משהוא או שבירך ברכות התורה יכול לבקש ממשהוא שיברך על זה ויוציא אותו ידי חובה בזה או שיברך
את הברכה בצורה שאומר ברוך אתה ה' למדני חוקיך אלוהינו מלך העולם
בצורה שחושב אם הוא צריך לברך אז שזה יחשב כברכה ואם לא זה לא נחשב שהוא אומר ברכה כי הוא אומר חלק מפסוק
האם לפי ההלכה זה בסדר כי כשאמרתי את זה למשהוא בבית כנסת ליד הבית אמר שזה נראה כמו הפסק בפרט שכששאלתי אמרו לי שאין עדיפות של להשיג משהוא שיפטור אדם שמסופק אם בירך על גבי שהאדם שמסופק יברך בעצמו ככה
תשובה:
שלום וברכה
לשמוע את הברכה מאדם אחר המברך לעצמו זה בסדר גמור. לומר כפי ההצעה הנ"ל זה ודאי הפסק. האמירה למדני חוקיך נעשית באופן אחר, כאשר אדם מתחיל לברך ונזכר שאינו צריך, שאם הוא לאחר הזכרת ה' יכול לסיים למדני חוקיך ובזה הוא ימנע מעצמו אמירת שם לבטלה, כיון שאמר פסוק שלם, אבל לברך כך ודאי לא טוב.
כאשר אין מישהו אחר לשמוע ממנו, יש לנו הבדל בין ברכת התורה שהיא מהתורה [ברכת אשר בחר] או ברכת המזון שהיא גם מהתורה [אם שבע מאכילתו] ומספק יש לחזור ולברך, לבין ברכות דרבנן שעליהן נאמר הכלל שספק ברכות להקל. בענין זה ידועה מחלוקתם של המהרש”א ורבי עקיבא איגר [ברכות יב א] בענין, אם אדם שמחמת הספק אינו יכול לברך רשאי להמשיך ולאכול, ויסוד המחלוקת היא האם הגזל הוא בעצם זה שהוא אוכל ללא ברכה, ונמצא שאמנם הוא מנוע מלברך אבל הוא גם בספק גזל, ולכן עליו לעשות שינוי מקום וכדומה דבר שיאפשר לו לברך, או שהאיסור גזל הוא בכך שאינו מקיים את חובתו לברך , וממילא כאשר הוא פטור מכך מחמת הספק – אין גזל, שהרי הוא נוהג כדין.
