שאלה:
בס"ד
שלום, חייב מענה, מדוע כאשר אדם החזיר בשבת באיסור, ז"א נניח תבשיל שעבר את השיעור בישול בן דרוסאי, או שהתבשל כל צורכו ומצטמק ויפה לו, אם אדם החזיר באיסור (כגון שהניח ע"ג הקרקע) אע"פ שעשה בשוגג , אוסרים רנג ס"ק לה ? אלא במוצ"ש …
מדוע? והלא יש לנו כלל, שכל הנאה ממעשה שבת הם מדרבנן, ועוד כאשר יש מחלוקת הפוסקים ואחד אוסר והשני מתיר לכתחילה, אע"פ שפסק מרן לאסור בדיעבד שנעשה מותר להינות. וזה ידוע מ"ב שיח ס"ק ב , סעיף ד ס"ק כז , סימן יח, באור הלכה, ועוד…
אז למה לא אומרים כאן שבדיעבד אדם שעשה בשוגג והחזיר באיסור, בדיני החזרה ע"ג כירה גו"ק אוסרים בדיעבד לאכול מהתבשיל?
שהרי דעת הרן בסוגיית לא יתן (שבת לח:) סובר שכל הסוגיא נאמרה רק לנוטל מכירה בסמוך לכניסת שבת ובא להחזיר ע"ג הכירה (הגו"ק) בשבת עצמה, ולשיטתו בזה דיברו בדיני חזרה אבל בשבת עצמה אין איסור "חזרה". ולכן הוא מתיר לכתחילה להחזיר.
ואם כן, לע"ד בשוגג ע"פ כללי הפסיקה מותר בדיעבד לאכול מהתבשיל.
ואם התירו אפילו בישול מדאורייתא במחלוקת הפוסקים שבדיעבד מותר ואפילו אם הניח ע"ג פלאטה תבשיל שהתבשל כמאכל בן דרוסאי, שלדעת מרן זה בישול גמור בשבת, בכל מקרה מכיוון דעת הרשבא שאין בישול אחר בישול משיער בן דרוסאי, בדיעבד מותר. (מ"ב ד ס"ק כז)
ולכן, אינני מבין מדוע באחרונים לא כתבו סברא להתיר ? ואין בזה "קנס חכמים" שהרי אף אחד אינו מזכיר .
תשובה:
שלום וברכה
הדין הזה שהזכרת הוא דוקא באש שאינה גרופה וקטומה שבזה גם הר"ן מודה שיש איסור חזרה גם אם הוסר התבשיל מהאש בשבת, אבל בגרופה וקטומה, אפילו אם הונח על גבי הקרקע יש להקל בדיעבד, כך כתבו בס' ארחות שבת ח"ג עמ' מח, מחמת סברת הר"ן שהזכרת.
יום טוב.
