שאלה:
שלום. אני נוהג שלא למכור חמץ גמור. השנה קיבלתי שלושה בקבוקי ווסקי המוערכים בעלות של כ 600 ש"ח. מה הפתרון הנכון והראוי כדי למכרם במכירת חמץ. א. האם נחשב הדבר כהפסד מרובה? ב.מה בדבר מנהגי עד היום, שחל עלי כנדר? ג.האם מומלץ למכור את בקבוקי הויסקי דרך בעל עסק, שעושה מכירה בוודאות על חמץ שיש בו הפסד מרובה ואם כן, באילו קנינים בדיוק, אעביר את הבעלות אליו ואיך לאחר הפסח יחזירם אלי? אודה לתשובתכם המהירה והמפורטת.
תשובה:
שלום וברכה
אינני חושב שיש צורך בהתרת נדרים, מן הסתם לא היתה לך החלטה לקבל על עצמך משהו, פשוט נהגת כפי שאכן ראוי, שכאשר אין הפסד מרובה, ולא היה לך הפסד מרובה – לא מכרת, ועכשיו שיש לך הפסד מרובה אתה רוצה למכור.
הדרך הטובה ביותר היא באמת לתת לאיזה בעל מכולת בקנין גמור את הבקבוקים, זה יכול להיות בקנין הגבהה או קנין חצר, ולאחר פסח לקנות ממנו בחזרה. אם אתה חושש שלא ירצה לתת בחזרה תוכל לעשות לו ממש מכירה, כלומר לקצוב בדמים, ואחרי פסח במקום כסף הוא יחזיר לך את הבקבוקים… כמו שעושים במכירה לגוי.
אבל גם למכור בבית זה לא דבר אסור, אלא הנהגה טובה להמנע, ואם רוצים למכור חמץ ממש כמו זה, כדאי להשתמש בשטרות שנעשו על פי הוראת הגרי"ש אלישיב ועוד אחרים, שכלול בהם סעיף שההסכם תקף גם על פי חוקי המדינה ולא יתקבל טיעון כביכול מדובר באקט דתי גרידא. [שארית ישראל למשל משתמשים בשטר כזה].
ערב טוב ומבורך.
