שאלה:
שלום וברכה,
רציתי לשאול בעניין "בל יראה ובל ימצא" – האם דינו של שקד מרק הוא כמו פירור מלוכלך שאין חובה לבערו, או שדינו כגלוסקא מכיוון שהוא דבר שלם, ואז יש צורך בזהירות מיוחדת למצוא כל שקד מרק שבבית.
תודה רבה!
תשובה:
שלום וברכה
מצד האיסור של בל יראה ובל ימצא פחות מכזית אינו אסור. אבל יש לדעת שמדרבנן יש חובה נוספת של בדיקה משום שמא יבוא לאוכלו, ובזה כל דבר שאינו מאוס מאכילה, כמו שקד מרק [לא מחמת שלימותו אלא מחמת המירקם] יש להקפיד בו יותר. וזה בעצם החשש הידוע של החזון איש שטען שיש לבדוק את הספרים אפילו מפירורים קטנים ולא היה משתמש אלא בספרים שבדק דף אחרי דף, וזאת משום שפירורים בתוך הספרים סבר שאינן מאוסים מאכילה. למעשה לגבי ספרים לא נהגו להחמיר כדעת החזון איש אלא יחידים, אבל עיקר הסברא קיימת, ולכן במקומות שיש חשש לשקדי מרק [?] כדאי לבדוק היטב.
מקורות:
ראה כאן בהרחבה רבה בשיטות הפוסקים בענין זה.
