לתרומות לחץ כאן

ברכה על פת הבאה בכיסנין שמשמשת לאכילת קבע

שאלה:

בס"ד

רציתי לשאול אודות פת הבאה בכיסנין שמרן בסימן קסח סעיף ז' כתב שכאשר מתקיימים אחד משלושת התנאים האמורים ברכתם מזונות.
נזדמן לידי קרקר גדול שנכסס (שנקרא בפי ההמון גלט) והתברר לי שדרך העולם לקבוע עליו סעודה,שאלתי היא האם ברכתו המוציא מכיוון שסוף סוף דרך העולם לקבוע על זה סעודה ולא גרע ממה שכתב בסוף הסימן בסעיף יז בדין פשטידא שאע"פ שהיא ממולאת ודינה לכאורה כפת הבאה בכיסנין שיש לברך עליה מזונות וכתב מרן שברכתה המוציא אף אם לא קבע סעודתו עליה וביאר המ"ב(ס"ק צד') שמכיוון שדרך העולם לקבוע עליה סעודה ברכתה המוציא.
אולם אם נאמר שיש לברך על כל דבר שדרך העולם לקבוע עליו סעודה המוציא אף אם לא אוכל ממנו שיעור קביעת סעודה לכאורה נפל בבירא מה שכתב מרן בסעיף ז' שכן בסוף מה שקובע אם יש לברך המוציא או מזונות אלו לא אותם ג' תנאים אלא דרך העולם בקביעת סעודה?
אח"כ פתחתי לראות בחזו"ע (כרך טו בשבט וברכות) ושם פסק הרב בע"מ סז' את דין הפשטידא שברכתה המוציא אף שאינו קובע עליה סעודה, אלא שקשה שבע"מ ס' כתב בדין פיצה שנילושה בחלב וניכר בה טעם החלב שברכתה מזונות והרי כיום ברור שדרך העולם לקבוע סעודה על פיצה אף אם נילושה במי פירות ואם כן מדוע ברכתה מזונות? וכן חוזרת השאלה למה שפסק בע"מ נה' סעיף ג' בדין החלות המתוקות שברכתם מזונות אע"פ שגם עליהם דרך לקבוע סעודה?

תשובה:

שלום וברכה

זו אכן חידה גדולה מאוד, ראה כאן שמחמת הטעם שהזכרת כתבתי בהרבה תשובות לצדד שהברכה על פיצה היא תמיד המוציא, ואני משתדל שלא לאכול פיצה אלא או בתוך סעודת פת או בשיעור קביעות סעודה. את ההערה שלך על חלה מתוקה כבר העיר הגרש"ז אויערבך כפי שציינתי גם כן בכמה תשובות כאן באתר, ההתרשמות שלי היתה תמיד שספרדים פחות הלכו עם החשבון של המשנה ברורה בסוף הסימן, שממש הלך קיצוני עם הסברא שהזכרת ואמר שאפילו באותו מאכל עצמו יתכן שאם הוא עשוי גדול יברכו המוציא וקטן מזונות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל