שאלה:
מי שקינח צואה לאחר שהתפנה אבל לא באופן מלא ונשארה צואה על הגוף. האם יכול לסמוך שבגד התחתונים נחשב כיסוי במיוחד שהיה לו על גבי זה עוד מכנסיים-
האם יכול להתפלל תפילת עמידה או לקרוא קריאת שמע ואפילו מותר באמירת הדברים היותר חמורים מדברים שבקדושה לכתחילה במצב כזה?
האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בדין זה?
תשובה:
שלום וברכה
לענין צואה במקומה – בפי הטבעת, לא מועיל כיסוי הבגד, אבל אסור להיות בלחץ בענין זה! זה רק גורם לטחורים ופיסורה ולצרות! צואה שאינה נראית בחוץ כשאדם יושב אינה אוסרת
יש לזכור שבימי קדם כלל לא היה נייר קינוח, היו מקנחים באבנים חלקות והתוצאה היתה פחותה בהרבה ממה שמתקבל היום…
יש קהילות חסידים שנהגו בתור חומרא לרחוץ במעט מים, אבל אין בזה חיוב מן הדין.
ואף שבבן איש חי ויצא י”א כותב: “יזהר לקנח היטב, דצואה בפי הטבעת מעכבת התפלה, ועיקר הרחיצה במים, כמו שכתוב “ומצואתו לא רוחץ”, ומנהג ערי אדום לקנח בנייר או מטלית אין נקי בזה”, לא היו לא את הנייר שיש לנו, והכל לפי הענין.
