לתרומות לחץ כאן

ספק דברי קבלה לחומרא ולקולא / מגילת אסתר מוקצה?

שאלה:

1.לאחר קריאת המגילה ביום, אדם בספק אם החסיר מילה. האם צריך לחזור ולקרוא שוב את המגילה?
האם ספק דברי קבלה לחומרא או לקולא?
2. האם מגילת אסתר נחשבת למוקצה כאשר פורים חל במוצאש?

תשובה:

שלום וברכה

כאשר הספק מתעורר אחרי קריאת המגילה אין צורך לחשוש, זה סתם חששות בעלמא. לגבי עצם הנדון אם ספק דברי קבלה לחומרא או לקולא נחלקו הדעות:

דבטורי אבן (מגילה ב ע"א) נקט דדברי קבלה דינם כדאורייתא ממש וספקו לחומרא, וכ"כ בשו"ת שואל ומשיב (מהדו' תליתאה ח"א סי' רעג), ובס' באר משה (קונטרס בנין ירושלים סי' י), ולעומתם בשו"ת נודע ביהודה (שם) נקט דבספק דברי קבלה אזלינן לקולא, וכדבריו נראה בשו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן (סי' רסג), עיי"ש שציין לכמה ספקות בדיני מנודה שיסודו בדברי קבלה, דכולם סלקי בתיקו ואזלינן בהו לקולא כבכל ספק דרבנן.

ובביאור מחלוקתם כתב בברית יעקב שם, דהטורי אבן נקט, שכל המצוות הידועות לנו מדברי קבלה נאמרו למשה מסיני, אלא שלא נתפרשו במקראות [וכמשמעות לשון הגמרא בזבחים יח ע"ב, עיי"ש], וכיון דהן הלכה למשה מסיני דינן כדאורייתא לכל דבר ויש להחמיר בהן מספק, וכמבואר ברמב"ן ס' המצוות (שורש השני). וכן פסקו לדינא בבית יוסף (יו"ד סי' רצד), הט"ז שם (ס"ק יב) והש"ך (ס"ק יט). אולם בשו"ת נודע ביהודה שם נקט, דבספק הלכה למשה מסיני נמי אזלינן לקולא, כל שאין לאותה הלכה שורש ועיקר במקראות [הרמב"ן גופיה בהכרח סבר שדברי קבלה אינם הלכה למשה מסיני, שהרי נקט שבספק דברי קבלה אזלינן לקולא, וכדלעיל]. ובברית יעקב שם תמה על דבריו, היאך חלק בפשיטות על גדולי עולם אלו הרמב"ן ובית יוסף ושאר פוסקים דס"ל דהלכה למשה מסיני דינה כשל תורה. ועל כן מסקנתו, דבספק חרם אזלינן לחומרא, ועיי"ש שהאריך בסתירת דברי הבית שמואל בזה בכמה מקומות.

בשו"ת אבני נזר (אבהע"ז סי' ח) האריך אף הוא בראיות דבספק דברי קבלה אזלינן לקולא, וכפי שמצינו בפסחים (נד ע"ב) לענין ספק בין השמשות בתענית תשעה באב, דאזלינן לקולא, אף שחיוב התענית הוא מדברי קבלה [אלא שדחה, דלענין ד' תעניות אמרו בגמרא (ר"ה יח ע"ב) "רצו מתענין רצו אין מתענין", ובהכרח דלכתחילה כך תיקנו, ואין חומרת התענית כשאר דברי קבלה. ומה שהחמירו בתשעה באב יותר משאר תעניות, אינו אלא מדרבנן]. ועיי"ש עוד ראיות אחרות ומסקנתו דאפילו בדבר שעיקרו בהלכה למשה מסיני אזלינן לקולא [וע"ע מש"כ בזה האבני נזר או"ח סי' תכט, תקמ].

עוד הוסיף שם, שהרי לשיטת הרמב"ם (איסורי ביאה פי"ח הל' יז, אבות הטומאה פט"ז הל' א) מה שאמרו דספיקא דאורייתא לחומרא אינו אלא חומרא דרבנן, אבל מעיקר דין תורה כל הספקות מותרים, וכדבריו נקט הפרי חדש (סי' קי כללי ספיקא). ואפשר שלא החמירו חכמים אלא בספק דאורייתא ממש ולא בספק דברי קבלה, אף דחמירי משאר דינים דרבנן. אמנם יעוי"ש שפקפק הרבה בעיקר הנחתו של הנודע ביהודה שחרם אינו אלא מדברי קבלה, ונקט בפשיטות בדעת הרמב"ן דדינו כדאורייתא ממש, וכשיטת החתם סופר הנ"ל.

למעשה החמיר בכך המשנה ברורה על פי שיטת הפרי מגדים כאן בהל' פורים.

לגבי שאלתך השניה:

מגילת אסתר היא בכלל שאר כתבי הקודש שאינם מוקצה, כמבואר בשו”ע בסי’ שח סעי’ ד, אלא שיש שהחמירו בזה כאשר יום ט”ו באדר חל בשבת, כדי שלא יבואו להוציאה ולקרוא בה קריאה של מצוה [אף שהדין להקדימה ליום י”ד].

באליה רבה סי’ שח ס”ק י התיר לטלטל את המגילה אפילו ביום ט”ו באדר שחל בשבת, והביא דבריו הפרי מגדים בסי’ תרפח. אולם הפרי חדש בסי’ תרפח ס”ק ו אסר זאת, ומכל מקום כתבו אחרונים שלא אסר אלא ביום הפורים וכאמור, ולא בשאר שבתות השנה שדין המגילה כשאר כתבי הקודש.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל