לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

חייב איניש לבסומי – ניתן לקיים בסם או דוקא במשקה?

שאלה:

בדין חייב איניש לבסומי ידוע ששיטת רש"י שדווקא ביין.
אולם ידוע לי שמעיקר הדין לא מקפידים בזה, וכן עמא דבר.
אבל אני מסתפק האם ככה, האם יועיל גם כל דבר שיגרום לאדם עד דלא ידע או להיות ב"הי".
כגון אם יקח איזה סם [כמובן בלו יצוייר שמותר בחוק] שגורם לאדם להרגיש עליז ושמח.
או יקח כדור שמסמם וגורם לשמחה.
או אם יהיה כדורי אלכוהול.
האם יש צד שיועיל בזה?
ואם לא מועיל, מדוע? הרי לא כתוב איך להתבסם?

תשובה:

שלום וברכה

נראה שגם לסוברים שלא צריך רק יין, מכל מקום צורת התקנה היתה באופן של שתיית משקה משכר, ולא ניתן לקיים באופן אחר שלא נזכר בחז"ל. אבל אין לי מקור ברור לחלק בין שתיית שאר משקאות לבין סם. כמו כן אינני חושב שהתוצאה זהה, אלכוהול משפיע באופן אחד וסם באופן אחר, ממילא אין לומר שזו אותה שמחה ואין אפשרות לקיים כך את המצוה.

הרחבה:

בשאלה אם צריך אדם להשתכר על יין, או שמא יכול לשתות שאר משקאות משכרים, ברש”י (מגילה שם) הזכיר דווקא יין, ויש פוסקים שכתבו שיש לאדם להשתכר ביין זכר לנס פורים שנעשה במשתה היין (על-פי אבודרהם; חיי אדם קנה, ל).

אולם מסתימת לשון הגמרא, ומלשון שאר ראשונים ופוסקים, משמע שאין צורך ביין כדי לקיים את המצווה, ואף בדברי רש”י יש לומר שדיבר רש”י בהווה, ואין חובה דווקא להשתכר ביין (כן כתב ב’נימוקי או”ח’ תרצה, ד).

כהלכה זו הורה בפירוש ב’שבילי דוד’ (סימן תרצו), וגם ב’גליוני הש”ס’ תמה על רש”י למה צריך דווקא יין, אבל הוסיף להביא מדברי ה’רוקח’ והרדב”ז (ח”א סימן תסב) שיש לשתות דווקא יין, וכן באריז”ל כתב שיש להתבסם ביין דווקא.

לכן, למרות שנראה מדברי רוב הפוסקים (שסתמו) שאדם מקיים את המצווה גם בשאר משקאות, עדיין יש להקפיד לשתות לפחות קצת יין. כן מובא בשם ה’סטייפלר’ (אורחות רבנו, ח”ג, פורים אות צב), שעניין השתכרות בפורים הוא “לאו דווקא ביין, אלא אפשר גם בשאר משקאות המשכרים, אלא צריך לשתות גם קצת יין  משום משתה, שזה דרכו ביין”.

עם זאת, מי שהיין מזיקו, ואין לו בו שמחה אלא צער, ברור שאינו צריך להכריח את עצמו להצטער בכך, שכן כל עניינו של שתיית יין בפורים אינו אלא למשתה ושמחה.

בהתייחסו למנהג רבי ישראל סלנטר, שהיה משתכר בפורים במלוא מובן המילה, כותב הרב שלמה וולבה זצ”ל (עלי שור, ח”ב, עמ’ 468):

“ר’ ישראל זללה”ה היה רגיל להיות בפורים שיכור כשכרותו של לוט ממש, ובמצב זה היה אומר כל היום בלי הרף חידושים בחריפות וגאונות להפליא בכל הש”ס. הוא קרא לזה “לעשות בחינה על הגוף”, היינו לבחון אם הוא במדרגת “חוש” שהגוף יהיה קרוב לתורה הקדושה … אנחנו, בני אדם קטנים, קטנים בתורתנו ובעבודתו, די לנו גם בפורים להתבסם “יותר מלימודנו, ואין צריך להשתכר כל כך”.

לסיום, חשוב לציין את דברי המאירי (מגילה, שם): “ומכל-מקום, אין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך שמחה, שלא נצטוונו על שמחה של הוללות ושל שטות, אלא בשמחה של תענוג שיגיע מתוכה לאהבת ה’ יתברך, והודאה על הניסים שעשה לנו”.

כל אחד אמנם מקיים את מצוות השתייה בפורים בדרכו האישית – אבל בוודאי שעל כולנו להקפיד לקיים את דבריו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל