שאלה:
האם מי שהדליק נרות חנוכה או נרות שבת שהם מדרבנן ולא כיוון לצאת יצא? לפני שאני עושה נטילת ידיים בבוקר אני שוטף ידיים אחרי שאני בשירותים ומכוון לא לצאת ידי חובת נטילה ,האם לברך על הנטילה?מי שנתן צדקה בלי כוונה לקיים מצוות צדקה יצא ידי חובת שלישית השקל בשנה כי ראיתי שבמצוות שבין אדם לחברו לא צריך כוונה?
תשובה:
שלום וברכה
הכלל היסודי הוא שבמצוות דאורייתא – מצוות צריכות כוונה, ואם לא כיון לצאת ידי חובה לא יצא, במצוות דרבנן נחלקו הדעות, הרדב"ז סבר שיצא והגר"א חולק, ראה משנה ברורה סי' ס ס"ק י. אלא שבמשנה ברורה שם כתב דבר חשוב, שכאשר המעשה עצמו מוכיח שנעשה לשם מצוה, אף שלא היתה כוונה ברורה ומפורשת, זה נקרא סתמא לשמה ויצא ידי חובה. לכן התוקע בשופר, אם יש צד אמיתי שכוונתו להתלמד לא יצא ידי חובה, אבל כשבא לקיים מצוה ולא ממש כיון אבל זה בעצם מה שבא לעשות, זה נחשב כוונה לכל דבר, ולכן גם בהדלקת נרות חנוכה או שבת, וכן במתן צדקה זה הכל נחשב ככוונה מפורשת.
את שאלתך על נטילת ידים לא הבנתי. אם הכוונה לפני סעודה יש לברך כי לא נטלת מכלי, ואם הכוונה בבוקר, בלאו הכי הברכה לא חייבת להיות ממש סמוכה לנטילה. ואף שהספרדים מקפידים על כך, זה לא מעכב.
