שאלה:
יש לי כמה שאלות לענין ה שגחה פרטית:
א. האם יש בכלל מושג של "מקרה" בעולם?
ב. האם בכל טיפה של גשם יש השגחה בדיוק איפה היא נופלת? כעי"ז האם יש השגחה על כל עלה מאילן איפה הוא נופל?
ג. האם יש השגחה על חתול או נמל? האם יש חילוק אם זה משפיע על אדם או לא (לדוגמא אם החתול עושה רעש שמפריע האדם וכדו')?
ד. האם השגחה על כל פעולה שגוי עושה?
אני יודע שהם שאלות "פשוטות", אבל אין הביישן לומד…
ישר כח!
תשובה:
שלום וברכה
למעשה יש כאן תערובת של כמה מושגים שונים כביכול הם אחד… יש דבר שנקרא מקרה, יש מושג שנקרא השגחה פרטית, יש השגחה על מעשי האדם, ויש מושג שנקרא השגחה כללית, ואבאר את הדברים לפי משנתו של הרמח"ל, שלדעתי מאחדת הרבה ממה שנראה בעיני הבריות כמחלוקת בענין זה.
התפיסה השטחית כביכול השגחה כללית ענינה מקרה, העולם פועל מאליו על פי חוקי טבע ללא התערבות, אינו נכון כלל, שהרי כפי שמסביר הנפש החיים בהרחבה, הקב"ה מקיים כל פרט בעולם בכל רגע ובורא אותו יש מאין שוב ושוב באופן אקטיבי לגמרי, בעין השטחית אין השגחה פרטית יותר מזו… יש הרבה מה להרחיב בענין זה, והוא גם בא בהרחבה בספרי חסידות על פי הכתוב לעולם ה' דברך ניצב בשמים, והוא מיסודות האמונה.
ההבדל בין האדם לשאר יצורי העולם, הוא שההשגחה על האדם מותאמת למעשיו – שכר ועונש, בעוד שההשגחה על שאר היצורים היא רק אופן קיום המין. כלומר אין הבדל לבורא העולם איזו פרה להחיות ואיזו להמית, אבל מחמת רצונו שיהיו סך מסויים של פרות, הוא ממית או מחייה פרות מסויימות במספר מסויים. לעומת זאת האדם נידון בכל רגע לפי מעשיו וקיום תפקידו בעולם, ובהתאם לכך מוחלט האם לקיימו או להמיתו, וזה בעצם ההבדל בין השגחה כללית לפרטית.
כלומר השגחה כללית אינה שהפרטים נעשים מעצמם, אלא הדין שבו מחליטים מה לעשות עם כל פרט, שיקוליו הם כלליים, על פי הצורך בכללות המין, ולא על פי הצורך בכל פרט,ף כי לא קיים צורך בדומם זה או אחר.
כמובן, כאשר יש השלכה לאדם על דין הדומם, ברור שזה נכלל בהשגחה הפרטית של האדם, מה יקרה לשעון שלו בהתאם למעשי הבעלים, זה פשוט.
החידוש הגדול שיש בענין זה, וכשלא מעיינים בו היטב הוא מבלבל… גם האדם מושגח לא רק בשגחה פרטית אלא גם בהשגחה כללית, וזה בעצם מחסדי ה' עלינו. כלומר, גם אדם שמבחינת מעשיו לא מגיע לו לחיות, עשוי לחיות בגלל עצם הצורך בכך שהעם היהודי יהיה גדול או חזק, וכמו שיש צורך בעולם לכך וכך מליוני פרות, יש צורך בכך וכך מליוני יהודים… ולכן ידוע שאנשים רבים בעצם חיים לצורך קיומו של הצדיק, אדם עובד אלוקים צריך שכנים, בעלי מלאכה, חקלאים וכו' וכו'… כל אלו עשויים בעצם להתקיים בהשגחה כללית מחמתו.
עוד נקודה יש שיסודה בדברי הרמב"ן הידועים, שככל שהאדם קרוב יותר לבורא העולם הוא יותר מושגח לטוב ולרע על פי מעשיו בהשגחה פרטית, ופחות ופחות בהשגחה כללית. והסיבה לכך, היא משום שההשגחה הפרטית היא בעצם גילוי כבוד ה' וקירבה עצומה לה', וכל אחד זוכה לה לפי מעלתו. לכן אדם צדיק פחות עזוב למקרי העולם, בעוד שאדם שאינו ראוי כל כך להשגחה פרטית, עשוי לפעמים להפגע, משום שהשגחתו וקיומו יותר בהשגחה כללית שלא מחמת מעשיו, ואם כן כאשר הוא נקלע לתאונת דרכים הוא עשוי למות וקיום המין יתקיים באדם אחר…
הסוד הגדול הזה, כיצד משתלבות שתי הנהגות אלו באדם אחד, עליהם נאמר "משפטיך תהום רבה". זה תיאום שאין יכולת בשכל אנושי לתופסו.
ערב טוב ומבורך.
