שאלה:
בס"ד
האם אשה הגרה בעיר מסופקת בהקפת חומה חייבת בקריאת מגילה ושאר המצוות ביום טו או שאפשר להקל לה בזאת בגלל שכבר יצאה מעיקר הדין ביום יד ובפרט שיש לה ילדים קטנים (יש לציין שבספר אור ההלכה הביא מהילקוט יוסף ציטוט: ולענין הלכה שאלתי את אאמו"ר זצוק"ל ותוך כדי דיבור השיב לי שכבר כתב המאירי שאין חיוב פעמיים באופן זה והיינו שאחר שקרא כדינו ולא משום פרוז בן יומו שוב אינו מחוייב לקרוא בט"ו ולכן בן עיר שקרא ביד והגיע לירושלים בליל טו ונשאר ללון שם מעיקר הדין אינו חייב לקרוא המגילה וגם לא בשאר החיובים ורק ממידת חסידות אם ירצה יחזור וישמע קריאת המגילה בלא ברכה. עכ"ל)
תבורכו מפי עליון
תשובה:
שלום וברכה
הייתי מציע כן לעשות מאמץ, שבעלה ישיג מגילה כשרה ויקרא לה בבית ביום ט"ו אפילו בלי טעמים, או שיהיה ביבי סיטר קצת בזמן הקריאה לנשים, זה לא נורא….
חשוב לדעת שאין הבדל בדיני הפורים בין גברים לנשים.
מקורות:
ערים שיש ספק לגביהן
עיר שיש לגביה ספק אם היתה מוקפת חומה מימי יהושע בן נון, מובא בגמרא שנהגו לקרוא בה את המגילה בשני הימים (ראה: מגילה ה ב, שכך היה מנהגו של חזקיה בטבריה). ונחלקו ראשונים: יש סוברים, שהואיל והדבר ספק, מן הדין יש לעשות כן (רמב”ם מגילה פ”א הי”א; טוש”ע או”ח תרפח ד. וראה רמב”ם וטוש”ע שם, אם מברך על הקריאה ביום י”ד). ויש סוברים, שמן הדין אין חיוב לקרוא במקומות אלו את המגילה אלא בי”ד באדר, כדין רוב העולם, ולא אמרו שיש לקרוא שם בשני הימים אלא ממידת חסידות (ר”ן מגילה ב א בדפי הרי”ף, בשם הגאונים. וראה: ביאור הגר”א או”ח שם; שעה”צ שם ס”ק ט).
שאר מצוות היום, מלבד קריאת המגילה, נחלקו בהן ראשונים ואחרונים אם נוהגות בשני הימים: יש סוברים, שכשם שיש לקרוא את המגילה במקומות אלו בשני הימים, כך גם יש לנהוג בהן משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים (ראה: פסקי הריא”ז מגילה פ”א אות ג; מג”א סי’ תרפח ס”ק ה; פמ”ג שם א”א ס”ק ה; משנ”ב שם ס”ק י). ויש סוברים, שבמקומות אלו אין חיוב לקיים את שאר מצוות היום אלא בי”ד באדר, משום שכאמור לעיל, יום י”ד באדר הוא הזמן העיקרי לקיום מצוות הפורים (פר”ח או”ח סי’ תרצה ס”ד. וראה פמ”ג או”ח סי’ תרצה מש”ז ס”ק ה שתמה על החילוק בין מקרא מגילה לשאר מצוות הפורים, וראה שו”ת בנין שלמה סי’ נח ד”ה ובזה ניחא נמי, שיישב).
ערים שיש ספק לגביהן
עיר שיש לגביה ספק אם היתה מוקפת חומה מימי יהושע בן נון, מובא בגמרא שנהגו לקרוא בה את המגילה בשני הימים (ראה: מגילה ה ב, שכך היה מנהגו של חזקיה בטבריה). ונחלקו ראשונים: יש סוברים, שהואיל והדבר ספק, מן הדין יש לעשות כן (רמב”ם מגילה פ”א הי”א; טוש”ע או”ח תרפח ד. וראה רמב”ם וטוש”ע שם, אם מברך על הקריאה ביום י”ד). ויש סוברים, שמן הדין אין חיוב לקרוא במקומות אלו את המגילה אלא בי”ד באדר, כדין רוב העולם, ולא אמרו שיש לקרוא שם בשני הימים אלא ממידת חסידות (ר”ן מגילה ב א בדפי הרי”ף, בשם הגאונים. וראה: ביאור הגר”א או”ח שם; שעה”צ שם ס”ק ט).
שאר מצוות היום, מלבד קריאת המגילה, נחלקו בהן ראשונים ואחרונים אם נוהגות בשני הימים: יש סוברים, שכשם שיש לקרוא את המגילה במקומות אלו בשני הימים, כך גם יש לנהוג בהן משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים (ראה: פסקי הריא”ז מגילה פ”א אות ג; מג”א סי’ תרפח ס”ק ה; פמ”ג שם א”א ס”ק ה; משנ”ב שם ס”ק י). ויש סוברים, שבמקומות אלו אין חיוב לקיים את שאר מצוות היום אלא בי”ד באדר, משום שכאמור לעיל, יום י”ד באדר הוא הזמן העיקרי לקיום מצוות הפורים (פר”ח או”ח סי’ תרצה ס”ד. וראה פמ”ג או”ח סי’ תרצה מש”ז ס”ק ה שתמה על החילוק בין מקרא מגילה לשאר מצוות הפורים, וראה שו”ת בנין שלמה סי’ נח ד”ה ובזה ניחא נמי, שיישב).
