לתרומות לחץ כאן

שאלות בדיני הכרזת אבדה

שאלה:

א- כתב הרמב"ם ריש פי"ג מהל' גזילה ואבידה וז"ל, המוצא אבידה שהוא חייב להחזירה, חייב להכריז עלי' ולהודיעה ולומר מי שאבד לו מין פלוני יבוא ויתן סימנין ויטול, עכ"ל. וחזר וכפל דבריו גם בהלכה ב'. וצ"ע דמבואר דלא סגי שיכריז שמצא אבידה לחוד, אלא דחלק מחויב הכרזה הוא גם לומר "יבוא ויתן סימנים ויטול", ואמאי.
ב- כתב בדרישה (סי' רס"ז סק"ה) וז"ל, בזמן הבית היו מכריזין בעזרה ברגלים, עכ"ל. ולכאו' הוא כנגד הגמ' דמבואר דהיו מכריזין באבן הטוען.
ג- לכמה זמן צריך שיהא מודעה בבית הכנסת.
ד- בזמנינו בעיר גדולה, האם חייב להכריז בכל בתי כנסיות שבעיר.
ה- מצא חפץ בבית הכנסת, האם חייב להכריז גם בשאר בתי כנסיות, או דסגי אם מכריז רק בבית הכנסת שמצא האבידה.
ו- מצא אבידה שהיא מחפצי נשים האם צריך שיתלה מודעה בעזרת נשים או דסגי אם מניחו רק בבית הכנסת.
ז- מבואר דצריך להכריז גלימא ולא סתם שמצא חפץ, כדי לקרב אבידתו. ויל"ע אם יש מצא חפץ שיש עליו הרבה סימנים, האם יכול לגלות מקצת סימני' כדי לסייע להאובד שיבין שזוהי אבידתו, או דאין להכריז סימנים.
ח- יל"ע איך מחזירין אבידה בזמן הזה לכל אדם, והא מבואר בגמ' (דף כ"ח ע"ב) משרבו הרמאין התקינו שיהו אומרים לו צא והבא עדים דלאו רמאי את וטול. וכן הובא בהרי"ף והרמב"ם והרא"ש והטור (סי' רס"ז). וכן מבואר ברמ"א (שם סעיף ו'), וא"כ אמאי מחזירין לכל מי שיש לו סימנים.
תודה רבה
שמחה בונם

תשובה:

א. כתבנו בזה.

ב. איני יודע.

ג. מסתבר שצריך שיהוי זמן שיראה המאבד. בגמרא יש שיטות כמה זמן, והמחלוקת עד כמה זמן מסתמא הגיע לאוזני המאבד.

ד. בדברות משה הוכיח מדברי הגמרא שצריך שיכריז באבן הטוען, מוכח שצריך להכריז בכל מקום, שמא האובד הגיע ממקום רחוק. ובספר השבת אבה כהלכתה הביא תשובת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל שיכריז במקום שמצא. ולפו"ר יש סתירה בין הדברים. ונראה לתרץ דבריו שבאבדות יקרות צריך פרסום גדול כמו בעיתון, כיון שהאובד יחזר אחריהם. אבל באבדות קטנות האובד לא יחזר אחריהם, ודי אם יכריז במקום הציבורי שבשכונה.

ה. ראה פתחי חושן סימן ז הערה יא שכתב שלא מסתבר שיתחייב המכריז להכריז בכל בתי כנסיות שבעיר.

ו. לענ"ד לא מועיל לפרסם בעזרת נשים של בית כנסת, כיון שרבים מהנשים זוכות לגדל ילדיהן, ומחמת כן אינן מופיעות בבית כנסת, וקיים חשש גדול שלא תגיע ההודעה לאשה. ואולי עדיף שיפרסם במרכז המסחרי של השכונה. ואם החפץ של אשה נשואה עדיף שיפרסם בבית כנסת עצמו, ויוודע הדבר ע"י בעלה.

ז. אם נתינת מקצת סימנים יהווה ראיה לזהות את בעליה, מותר ללו לגלות, ואף ראוי לעשות כן, אבל אינו חייב לעשות מעבר למה שכתוב בהלכה.

ח. נהגו להחזיר גם ללא עדים. ואפשר שאין לחוש לרמאים בזה, שהרמאים לא מחזרים אחר אבידות, ואף הבעלים עצמם אינם מחזרים כ"כ, ולכן לא חוששים שיתן מידע שגוי.

בהצלחה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל