שאלה:
שלום וברכה. אני שנים הולכת למקווה וכל פעם מתלבטת לגבי כל מיני עניינים בגוף שמא זה חציצה. מאד קשה לי. אני לא יודעת עד כמה צריך להקפיד בעניין. הרי לכל דבר יש גבול ואיך אדע מה הגבול. אנסה לשאול שאלות ספציפיות:
1. כתוב בהלכה שצריך לנקות אוזניים עד שלא יהיה לכלוך. אבל לא נראה לי שזה מצב אפשרי שלא יהיה כלום. אני חושבת שתמיד יש עןד טיפונת. אני משתמשת ב-15 מקלונים לכל אוזן. לפעמים יורד לי דם. פעם שכחתי להביא מקלונים והבלנית הביאה לי רק 4 (לשתי האוזניים). הייתי בשוק וביקשתי עוד. הרי ברגע שאני מנקה, כמעט תמיד רואים עוד טיפונת. בבקשה עיזרו לי לדעת מה הגבול.
2. כתוב שצריך להוריד קילופים. אבל גם לקילוף יש גבול. לפעמים הקילוף הוא גדול ומתנתק בצורה מושלמת. אך לפעמים או שהוא קטן אן שמתנתק ומשאיר מעט. למשל 1 או 2 מ"מ מרחק מהעור (ברוחב יותר). לקלף עוד לפעמים מפחיד אותי ולפעמים גורם לקילוף לגדול.
3. מה עושים כשרואים חתיכת עור בהירה כמו קילוף אך מכל הצדדים סגורה. כלומר העור חלק מבחוץ, אך התנתק מבפנים. אם אקלף, יהיה לדעתי יותר גרוע: קילוף במרחק 1 מ"מ בצורת עיגול.
4. אחרי שמתרחצים טוב טוב, אז כתוצאה מהניגוב יש כמו מלמולים כאלה, כלומר חתיכות קטנות שנוצרות בעקבות הניגוב. לא יודעת מה לעשות. האם זה בעייתי. אולי עדיף לא לנגב ולחכות שיתייבש…
תודה מראש
תשובה:
שלום וברכה
התשובה לכל השאלות היא אחת. החובה לבדוק היא שלא ישאר שום דבר שבאופן נורמלי נחשב נקי אצל בני אדם. הליכלוך באוזן אין הכוונה לכל טיפונת, לנקות נורמלי כמו שמנקים אחרי מקלחת טובה. לא יותר! כך גם לגבי הקילופים, קילוף גדול שניכר מורידים, קילופי קטנטנים ליד הציפורניים וכו', עדיף לא לגעת כדי שלא להפצע. הכי חשוב לא להיות בלחץ ולא להגזים, לעשות נקיון יסודי לעיין שאין חציצה ולטבול בשמחה.
צריך לזכור, שכל חציצה שהיא על מיעוט הגוף ולא מקפידים עליה בדרך כלל אינה חוצצת, אלא שלכתחילה מסירים את כל החציצות, אבל אין כאן שאלה על כשרות הטבילה.
מחילה.
רק חשוב לציין, שגם במיעוט, אם רוב העולם מקפיד, אז אפילו אם הטובל אינו מקפיד, זה כן חוצץ.
וכן לחומרא, להיפך, אם רוב העולם אינו מקפיד, אבל הטובל מקפיד, זה גם חוצץ
השאר תגובה