לתרומות לחץ כאן

התרת נדרים למי שהיה בכל נדרי בבית הכנסת

שאלה:

שלום הרב ישלי שאלה
נדרתי נדר לפני זמן מה, אבל הייתי השנה ביום כיפורים בתפילה בציבור ואמרתי "כל נדרי" שמבטל מראש כל הנדרים שבעתיד.

אז מישהו אמר לי שהוא חושב שבמצב של אדם שאמר "כל נדרי", אז נדרים של אדם כזה יהיו תקפים רק אם הוא אומר לפני הנדר משהו כמו "אני מודע לכך שאמרתי "כל נדרי" אבל "כל נדרי" לא יהיה תקף לנדר זה" או שחשבתי את המשפט הזה בזמן שנדרתי, ואז ורק אז הנדר תקף. ואם לא אז ה"כל נדרי" מבטל את הנדר.

הרב יכול לענות לי אם הוא צודק והאם הנדר שלי תקף בכלל ? כי אני נדרתי בלי להגיד משהו כזה או לחשוב את זה..
אני חושב אבל שאם היו אומרים לי את ההלכה הזאת לפני שנדרתי הייתי אומר את המשפט הזה, פשוט לא ידעתי..

תשובה:

שלום וברכה

הפסק שאמרו לך אינו מדוייק. נכון הדבר שמי שנדר ולא זכר בשעת הנדר את המודעה שמסר ביום כיפור מדאורייתא נדריו בטלים, אבל למעשה הצריכו לכך חכמים התרה, כדי שלא יבואו לזלזל בנדרים. כמו כן, מי שלא אמר את הכל נדרי בפיו, או לא היה מודע למשמעות הענין די הצורך, נדריו אינם בטלים, ואז ודאי יש חשש, וראה במקורות עוד טעמים. לכן בכל מקרה עליך לעשות התרת נדרים.

מקורות:

ראה שו”ת מהר”י ויל סי’ ב שלא ראינו לרבנן קשישאי שסמכו על המודעא, וכ”כ בשו”ת מהרי”ט ח”א סי’ נג ומשום הטעם האמור. בערוך השולחן סי’ ריא סעי’ י החמיר בזה עוד יותר, ואמר שמודעא מועילה רק כשהיא נאמרת על פי החלטת אדם פרטי, אבל אמירת כל נדרי או כל דבר שאדם עושה ציבורי אינה מועילה, משום שגדר המודעא היא שאחרי שאדם גילה דעתו שאינו מעונין בקיומו של הנדר נחשב כל נדר כנדרי שגגות ואינו כלום. אבל אם אמר את המודעא כחלק ממנה מקובל ללא כונה יתירה, אין בכך כדי לגלות על דעתו ואפילו בדיעבד גדול אינו רשאי לסמוך עליה. על כך שלענין מנהג טוב ניתן לסמוך על כך, ראה שלמת חיים לגרח”י זוננפלד סי’ תסז.

כמו כן, החמירו חכמי הדורות שלא יסמכו על מודעה זו כדי שלא יבואו להקל ראש בנדרים. ראה שו”ע ונו”כ סי’ ריא סעי’ ב.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. תודה הרב
    אבל הנדר שלי הוא נדר שנדרתי על איסור, (כמו נדר לא לחלל שבת וכדומה), אז איך אפשר להתיר את זה? או שבגלל שזה נדר דרבנן אזי הולכים לפי הרמב"ם וקובעים שהנדר לא חל אם הוא מדרבנן ואז חייבים להתיר בכל מצב ?

  2. אין אפשרות למעשה להתיר נדר להמנע מאיסור, ראה שו"ע רכח טו, שאמנם יש שסברו שניתן להתיר, והרמ"א כותב לכתחילה לחשוש להם ולהתיר, אבל לא תוכל לסמוך על כך כיון שרבים סוברים שההתרה אינה מועילה, עושים התרה רק כדי להרויח לפחות את המקילים. למעשה הנדר ישאר.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל