שאלה:
שלום לכבוד הרב !
חבר השאיל לי גיטרה עם בעיה מסויימת שהוא ידע עליה מראש .(היו לה רעשים מוזרים ולא ידענו את הסיבה לכך כי לא היה לזה סימן ויזואלי). לאחר כמה שבועות שהרעש עדיין קיים בעינו. ניגנתי בה יומיים ברציפות שעתיים בערך במצטבר . ויום למחרת ניגש אליי בחור משיעור א ואמר שהוא ראה שהגיטרה שבורה , ובאמת כך היה . חלק מהגטרה יצא החוצה כנראה מתוצאה של הנגינה , אך לא בשעת הנגינה.. מה הדין במקרה הנל האם השואל חייב לשלם? או שנחשב ממ"מ?
תודה רבה מראש
תשובה:
שלום וברכה,
הגמרא ששואל שמתה הבהמה מחמת מלאכה פטור. דאמר ליה, לאו לאוקמא בכילתא שאילתה. ולכן השואל חפץ ומחמת ההשתמשות נשבר הכלי, פטור השואל. אין הבדל אם הקלקול הגיע מיד בשעת ההשתמשות, או שהגיע אח"כ – פטור.
אלא שצריך שיהיה ודאי שהקלקול מחמת השאלה, אבל אם אינו ברור שהקלקול מחמת השאלה, ומתעורר ספק אם הקלקול מחמת מלאכה, לרוב הפוסקים חייב לשלם, ולכאורה ראוי להחמיר כמותם. וראה מקורות.
בהצלחה.
מקורות:
פטור שואל מחמת מלאכה: גמרא ב"מ צו, ב.
ספק האם מתה מחמת המלאכה, ראה שו"ע חו"מ סימן שמ ס"ג – הובא דעת הרמ"א שבספק חייב לשלם. וראה ש"ך ס"ק ז שהביא את קושיית הבדק הבית מדוע יתחייב לשלם מספק, ואדרבה מסתמא מחמת הדרך מתה. והש"ך תירץ שכל שאינו יכול להשבע שמתה מחמת מלאכה חייב לשלם. ובמקרה דנן אפשר שמודה הב"ה שחייב, בשונה ממתה בדרך שרואים שמתה מהדרך.
הן אמת שהקצות ס"ק ד האריך בזה וכתב ששומר שנאנס מחלוקת האם נחשב איני יודע אם נתחייבתי – ופטור. או נחשב א"י אם פרעתיך וחייב. והקצות סובר שנחשב א"י א"נ כיון ששומר אינו חייב בהשבה. אמנם הנתיבות בסימן פו חולק על הקצות וסובר ששומר חייב בהשבה. וא"כ נחשב א"י א"פ. וכיון שהרמ"א ש"ך ונתיבות סוברים שחייב, נראה שלא יוכל לומר קי"ל כהקצות שפטור.
