ייסורי מצפון על גיור בצבא

שאלה:

כבוד הרב,
הרבה זמן שאני מתייסרת בתוך תוכי ואסביר מדוע, עברתי תהליך גיור בצבא, הסיבה העיקרית שלי הייתה סבא שלי. סבא שלי מצד האבא הוא יהודי שלם, עברנו הרבה במשפחה.. אבא שלי נפל לאלכוהול וסבא שלי(אבא שלו) תמיד היה שם בשבילו ולא עזב אותו לרגע.. גם כשאבא שלי נהג בו באלימות מילולית ואף פיזית. תמיד היה לי חיבור מיוחד עם סבא שלי דגלתי בדרך שלו, לפעמים הרגשתי שאני היחידה (מאז שאני זוכרת את עצמי). ההורים שלי גרושים כבר קרוב ל13 שנה. אבא שלי גר עם סבא שלי, שנים שלא ראיתי אותם. סבא שלי הוא מאוד חכם ולא משנה כמה הוא יזדקן תמיד הוא ישאר צלול. כשהתקשרתי לספר לו שאני עוברת גיור בגללו הוא לא הביע התרגשות, הוא אמר״ אני אביא לך את המסמכים שצריך שיראו שאת גם יהודייה״( כשאמר גם הוא התכוון גויה וגם יהודייה) כשהגעתי לבית דין הדהדה לי בראש המחשבה לא להתכוון למילים שיצאו לי מהפה כדאי שאני לא יהיה מחוייבת למצוות. ברגע האמת לא אמרתי כלום וקיבלתי על עצמי גם להיות מחוייבת במצוות. אני לא שומרת שבת וכיפור האחרון לא צמתי למרות שהלכתי לבית הכנסת. כשרות אני שומרת ומנסה כמה שאפשר גם בבית כי אני לא רוצה בשום אופן לגרום לאמא שלי צער ואסביר: יום אחד אמא שלי בישלה קציצות ואמרה בהתלהבות הכנתי מתכון מיוחד וראיתי כמה היא טרחה בשביל שיהיה לנו טעים. רציתי לשאול אותה אם היא עירבבה חלב אבל ידעתי שזה יגרום לה צער, היא הייתה רואה את השאלה שלי כשאלה מתנשאת ונפגעת מאוד (אני מכירה אותה) עצרתי את עצמי מלשאול וטעמתי ממש קצת ואז שאלתי והיא ענתה שכן( בהתלהבות) ישר אמרתי לה ״על תעשי את זה יותר, זה גם לא טעים״ אחר כך הוספתי ״ המתכון הישן של הקציצות הכי טעים״.
אני מרגישה יהודייה וחלק בלתי נפרד מעם ישראל. מאוד קשה לי עם המצוות. אני לא מצליחה להבין האם אני באמת יהודייה, אני רוצה להתחתן עם בחור יהודי ולגדל ילדים עם ערכים יהודיים זה מאוד מאוד חשוב לי! אבל יחד עם זאת אני לא רוצה להיות הגויה כביכול שתפתה גבר יהודי ותגרום לו לחטוא.

תשובה:

שלום רב,

אני מאד מעריך את הכנות שלך, וכפי שאת מתארת כאן, ניכר שאת יודעת היטב שאם ליבך לא היה עם ההחלטה לשמור מצוות בעת הגיור, אז הגיור אל תפס כלל. כלומר, אם לא היתה לך כוונה לשמור מצוות הגיור לא תפס כלל. ולכן כפי שאת כותבת שאת לא רוצה להכשיל אחרים שיראו בך יהודיה כשרה, עלייך להכיר בעובדות שאת עצמך מציגה כאן. ולכן, שבי עם עצמך ראי כיצד את רואה את עתידך, אם את רוצה להיות חלק מהעם היהודי, ודאי ברוכה הבאה, אבל כפי שאת יודעת זה מחייב. ועלייך להחליט את את מסוגלת לעמוד במציאות הזו או לא, אם כן, אני מניח שתוכלי לעבור הליך גיור חדש זריז יותר, ואם לא, אני בטוח שהכנות שלך והאמת הפנימית שלך כפי שהם ניכרים כאן, לא יניחו לך להכשיל אחרים.

הרבה הצלחה