שאלה:
האם יש לחשוש להפסק בין עשיית צרכיו לברכת אשר יצר בפועל אם דיבר או שינה מקום? ואז יש חשש שהברכה לבטלה חלילה?
האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בדין זה?
תשובה:
שלום וברכה
אין כל חשש כזה. ברכת אשר יצר דומה לברכה אחרונה לא לברכה ראשונה, אבל אמת הדבר שלכתחילה מסמיכים את הנטילה והברכה ככל האפשר לעשיית צרכיו, כך יש ללמוד מכך שהרבה דנו הפוסקים כיצד יעשה אדם שעשה צרכיו לפני הסעודה, ולא אמרו פשוט, שיטול ידיו לסעודה ויברך המוציא, ורק אחר כך יברך אשר יצר…
כמה שאלות ברשותכם לבדוק אם אני מבין נכון:
1. יכול לברך אשר יצר כל עוד לא נזקק שוב לנקביו. ואין לחשוש לברכה לבטלה?
אין פוסקים שמותר לברך רק עד חצי שעה בלבד לאחר שהתפנה או 72 דקות?
2. חייב לברך על כל סוג של עשיית צרכים אפילו בכמות הכי קטנה.
3. אין בעיה אחר שעשה צרכיו לדבר, לשנות מקום רחוק, ואפילו להסיח את הדעת- ובדיעבד אין זה הפסק וחייב לברך "אשר יצר"?
4. ההשוואה לברכה אחרונה- הרי בברכה אחרונה יש בעיה יותר חמורה של הפסק מקום לכאורה?
האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בנושא זה?
1. לדעת בן איש חי רק חצי שעה, לדעת המשנה ברורה כמו שאמרת.
2. נכון.
3. נכון.
4. ברור, אשר יצר אינה ברכה אחרונה ואין לה דין של שינוי מקום. גם בברכה אחרונה אגב יש חילוק בזה בין סוגי המאכלים.
השאר תגובה