שאלה:
בס״ד
ברכה ושלום.
האם מותר לאישה בשנת אבל על אמה (אחרי השלושים), להשתתף עם משפחתה בסעודת שבת גיבוש של משפחות מתפללי בית הכנסת של קהילתה? בסעודה זו ישתתפו משפחות מתפללי בית הכנסת, ואחרי הסעודה יהיה עונג שבת בשירה וזמרה.
מהו העיקרון ההלכתי לאבלים בשבתות השנה אחרי השלושים?
כמו כן האם יש השלכה להלכה אם בעלה של האישה הוא אחד מגבאי בית הכנסת?
לתשובתכם אודה.
אשמח גם לדעת אם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בנושא
תשובה:
שלום וברכה
אם חסרונך יורגש, שהרי את אשת הגבאי וכו' והכי מתבקש שתהיי שם, וממילא ניכר יהיה שאת לא משתתפת בגלל האבלות תוכלי להשתתף משום שההימנעות נחשבת אבלות בפרהסיה שאסורה בשבת. כך מבואר בשאילת יעב”ץ ח”ב סי’ קפ.
ואגב, יש מקילים בסעודת שבת בכל סעודות הרשות שאינן של מצוה, למעט שמחת שבע ברכות, כן למד הר”ז מרגליות בדעת השאילת יעב”ץ הנ"ל, ויש חולקים, ראה אדני פז סי’ י. ומכל מקום כאמור, אם יבלוט חסרונך ויהיה ניכר שזה בגלל האבלות – מותר.
בשורות טובות.
