שאלה:
שלחתי שאלה
במאמר אחר שראיתי באתר יש קצת הבדל בתשובה
לתבוע בית חולים על רשלנות רפואית
תשובה:
שלום וברכה,
בשו"ע יו"ד מבואר שרופא שהזיק לא חייב לשלם, כדי שלא ימנע מלרפאות.
בעומקא דדינא שציינתי לך מתייחס הרב פליישמן להלכה זו, וכותב מדוע בזמנינו יש זכות תביעה על רופא שהתרשל במלאכתו.
כשהרופא מבוטח בביטוח צד ג' מותר לתבוע אותו בכל סוגי הנזיקין, כמו שהבאתי לך במקורות. את הביטוח מותר לתבוע גם בתביעות שאין להם בסיס בהלכה, מהטעם שהם התחייבו לשלם על כך.
אם אין לרופא ביטוח צד ג' יש יותר בעיה ללכת. אמנם במכתב של הרב שפרן בעומקא דדינא ח"ג כותב הרב להתיר, מטעם שאם שומרי תורה לא יתבעו, ידעו הרופאים ששומרי התורה לא תובעים על רשלונות, ויעשה דמם הפקר. וגם שהרופא נשכר על דעת שישלם על רשלנות.
במכתב אח"כ מתווכח הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג על דברי הרב שפרן, וטוען שאין בשכירות פועלים תנאי לשלם אם יזיק, ולכן מנהג לשלם על רשלנות לא מחייב. כאן.
אך כאמור כ"ז כשאין ביטוח צד ג', אבל לבית חולים ודאי שיש ביטוח שמשלם להם, ולכן אין כל מניעה לתבוע את כל סוגי הנזקים.
בהצלחה.
התשובה הקודמת נכתבה אחר התייעצות עם דיין גדול.
