תוהה על הראשונות

שאלה:

שלום כבוד הרב יש לי שאלה
שמעתי שאומרים שבן אדם שמדבר לשון הרע על אדם הוא מקבל את החובות של אותו אדם והאדם שדיברו עליו לשון הרע מקבל את זכויותיו
אם אותו אדם שדיבר לשון הרע על חבירו עושה תשובה הוא מקבל את זכויותיו בחזרה?
ואם לאדם היו שתי מצוות לפניו שאחת חשובה יותר
כמו ללמוד תורה מול עשיית חסד ותלמוד תורה כנגד כולם
ועשה את החסד והצטער על זה שלא עשה תלמוד תורה במקום [כלומר במצב שבו הוא לא היה היחיד והיה יכול ללמוד]
לדוגמא שמשהוא היה יכול ללמוד ושמע שמשהוא ביקש עזרה וכבר היו מתנדבים לעזור והפסיק ללמוד והלך לעזור ואחר כך הצטער על זה שבמקום ללמוד הוריד מערך המצווה ועשה חסד האם זה נחשב כתוהה על הראשונות שאיבד את זכות החסד שעשה או שאין בכך כלום?

ועוד שאלה אדם שבאמת תהה על הראשונות האם על ידי זה שעושה תשובה מקבל את זכות/שכר המצווה בחזרה או שמאחר שהצטער על המצווה שעשה איבדה לגמרי?

ועוד שאלה האם יש נוסח מסויים שאפשר לקרוא אותו כי שמעתי שאומרים שיש נוסח שאם אדם קורא אותו שאומר בו שאם הוא יהיה במצב של כעס ויתהה על הראשונות,או שאומרים שבסוף חייו של האדם השטן מנסה לפתותו שיצטער על המצוות שעשה ומבטיח לו שיאריך את ימיו בעוד מספר ימים או שנים וכאשר האדם מצטער על כך שהוא קיים מצוות הוא בסוף "יוצא קירח משתי הצדדים",ושמעתי שיש נוסח מסויים שאומרים כדי לצאת זכאים מהמצב הזה שגם אם אדם באמת תהה על הראשונות הוא לא מאבד את זכויותיו

תשובה:

שלום רב

הדין של תוהה על הראשונות, הוא שכאשר אדם מתחרט על המצוה שעשה, הוא בעצם מורד בכך במלכות שמים, ומפסיד את שכר מצוותיו, אולם אם הוא עושה זאת ללא שליטה מתוך כעס ללא דעה צלולה, זו גם לא מרידה במלכות שמים [אף שעצם הכעס אינו ראוי על פי היהדות ראה אגרת הרמב”ן בהרחבה] ולא נראה שיפסיד על ידי כך את שכרו.

מקורות:

ראה רד”ק יחזקאל יח, כא.