שאלה:
שלום רב
נשאלתי אודות אשה שיש לה מחלה ל"ע, ועקב זה עוברת טיפולים הגורמים לה יבוש בידים, ולכן יש לה שריטות מכאיבות מאוד, עוד גורמים לה הטיפולים שצריכה לצאת לבית הכסא כמה וכמה פעמים ביום. שאלתה, אם יכולה לא ליטול ידיה בצאתה מביה"כ במים, כי זה גורם לחזק את השריטות, וכאבה גדול מאוד עד שכשנוגעת איזה חפץ בחוזק קצת זה כואב לה.
יורונו המורים ושכמ"ה
תשובה:
שלום וברכה
קראתי בכאב את צערה של אותה אשה.
למעשה ודאי יש להקל לה שרק תשפשף במידי דמנקי, אבל יש להציע לה כך: לכתחילה אם היא בבית, עדיף שתלך בחדר שיש בו גם אמבטיה וכיור, ששם יש שסוברים שכיון שאינו מיועד רק לבית הכסא אין בו רוח טומאה [אף שאנו מחמירים בזה] ראה הליכות שלמה פרק כ אות כד, שו"ת אור לציון ח"א סי' ט ועוד, בפרט בזמנינו שלא ברור לגמרי להחמיר שיש רוח טומאה בשירותים שלנו שהצואה נשטפת מיד. כמו כן בהטלת מי רגלים ללא שיפשוף [או שימוש במספיק נייר שאין חשש טינוף], כתב השו"ע בסי' ז שאין חיוב מצד רוח רעה אלא רק מצד היכון, ובזה ודאי יש להקל לה. רק לכתחילה להחמיר אחרי צרכים גדולים.
רפואה שלמה.
סליחה, כוונתכם להתיר לגדולים כשיש כיור ואמבטיה, או לגדולים צריך ליטול עם מים אף כשיש כיור ואמבטיה
כוונתי היתה שלצרכים גדולים כדאי להחמיר בכל אופן, אם אפשר. ולצרכים קטנים תשתדל לכתחילה ללכת לחדר האמבטיה, אבל גם אם לא הלכה שם אינה צריכה ליטול אלא רק לקנח במידי דמנקי.
השאר תגובה