אתרוג צבוע לנוי – חציצה בנטילת לולב

שאלה:

ראובן צבע האתרוג שלו לנוי לייפתו ושוב הקנאו לשמעון ביום א' של סוכות ושמעון בירך עליו בלי ידיעה שהיה צבוע ולאחר יום טוב שמע שמעון שהאתרג היה צבוע ואמר שאילוי היה יודע שככה הוא לא היה מברכו עליו כי אצלו זה מאוס לעשות ככה וכן הוא דעת הרבה אנשים שנשאלו, האם נאמר שכל לנוי אינו חוצץ ובתר הבעלים הראשון דהיינו ראובן או שהיות שמעון וכן רבים מאוסים באתרג צבוע נמצא הצבע חוצץ ולא יצאו ידי חובתו. מדובר שצבע כל האתרג
רב תודות
י ד שמאהל בבקשה לתת נימוקים

תשובה:

שלום וברכה

לדעתי יש כאן נושא נוסף. כאשר אתה מדבר על צבע שאנשים לא היו מודעים אליו, נראה שמדובר בצבע שאין בו ממשות אלא חזותא בעלמא, שכידוע נחלקו בו ראשונים אם הוא מהווה חציצה, ובשעת הצורך הקלו בזה לגבי טבילת נדה שאינו חוצץ, ראה כאן. לעצם שאלתך, מה הקובע את הענין שכל לנאותו אינו חוצץ, יתכן שזה לא תלוי ברצון של אנשים באותו הנוי, אלא זו הגדרה בעצם תכלית הדבר, אם שמים קישוט על הלולב, הוא נחשב כדבר הנעשה לנוי גם אם יש אנשים שלא אוהבים קישוט כזה והיו מעדיפים קישוט אחר. עצם זה שהדבר נעשה לנוי, זו סיבה להחשיב אותו טפל לדבר ובטל אליו, וצ"ע בזה. עכ"פ אין הגיון לתלות את הדבר ברצון הבעלים הראשון יותר מהשני.