שאלה:
בס"ד
שלום רב,
אתמול החנתי את רכבי בחניון המיועד לכך. החנתי אותו בסמוך לרכב חונה אחר. בבואי לחנות התקרבתי קרוב לרכב החונה ומיד כשיצאתי מרכבי אחרי שחניתי אותו ראיתי שריטות על גבי הרכב החונה שהיה בסמוך אלי. אני לא יודעת אם אני גרמתי לשריטות הללו, אבל בכל מקרה הנחתי פתק על גבי שמשת המכונית עם שם ונייד על מנת שבעל הרכב החונה יצור איתי קשר ואוכל לשאול אותו האם השריטות הללו היו קיימות או שאני גרמתי להן. הנ"ל לא יצר איתי קשר. אני חסרת מנוחה לגבי העניין ולכן היום תרמתי סכום כסף ואמרתי יהי רצון שאם הזקתי למכונית הנ"ל שזכות הצדקה תעמוד לבעל הרכב. האם נהגתי כהלכה? כיצד עלי לפעול?
בתודה מראש,
תשובה:
שלום רב,
ראשית, תנוח דעתך, לא נדרש מבן אדם להיות חסר מנוחה.
לגבי עצם השאלה, כיון ששמת פתק עם שם ומספר שלך, והלה לא חזר אלייך – נחשב למחילה מצידו – ואת פטורה.
סיבה נוספת שאת פטורה, שיש הלכה שאם אומר אדם לחברו איני יודע אם לוויתי או הזקתי לך, והצד השני לא תובע, פטור הלווה או המזיק אף מדיני שמים. וכאן שאת לא יודעת האם הזקת, והשני יודע למי לגשת ולתבוע ולא תובע, את פטורה בין מדיני אדם בין מדיני שמים.
בהצלחה.
מקורות:
אי תביעה נחשב למחילה, ראה ש"ך חו"מ סימן רלב ס"ק ב שהביא את הש"ג שאם הלווה מעות לחברו ולא תבעו נחשב למחילה. והש"ך כתב עליו וצ"ע. ונראה שבמקרה הנ"ל מודה הש"ך שנחשב מחילה, כיון שהניזק יודע שאין המזיק יודע למי לשלם אם לא יתוודע אליו, וכשלא תובע נחשב מחילה לכו"ע.
איני יודע אם התחייבתי: ראה שו"ע חו"מ סימן עה סעיף י.
