שאלה:
אדם שהחנה את רכבו במקום שלא נוהגים להחנות או שנוהגים לחנות עם חצי רכב על המדרכה כדי שלא יפריע לתנועה הרגילה לעבור שם
ועבר רכב ופגע במראה שלו האם חייב לו כיון שמותר לחנות שם שהרי אין אדום לבן או שכיון שמצמצם את התנועה ובקל יכול לפגוע בו כאשר מגיע אותו ממול
והאם צריך לקפל את המראה או שאינו חייב למרות שדשו רבים בדרך זו וכעת החנה במקום שאני רגיל למרות שמותר
תשובה:
שלום וברכה,
החנה את הרכב במקום שלא מקובל להחנות, והזיק נוסע את המראה בדרך נסיעה, המזיק פטור, שאין דרך בני אדם להתבונן בדרכים, והניזק פשע בעצמו שהניח את הרכב במקום לא שמור. [הנוסע צריך להתבונן בנהיגה על מה שמקובל להתרחש, אבל לא על מראה של רכב שחונה במקום לא חוקי].
בהצלחה.
מקורות:
ראה שו"ע חו"מ סימן תיב.
המניח חפציו ברה"ר ברשות והזיקו או שניזוקו
במשנה ריש המניח (ב"ק כז, א) המניח את הכד ברה"ר ובא אחר ונתקל בה ושברה, פטור. ואם הוזק בה בעל החבית חייב בנזקו. אומרת הגמרא שהיה מקרה במערבא ששבר אדם חבית חברו דרך הילכו וחייבו רבא לשלם את הנזק. ומבארת הגמרא שחיבו 'דקרנא דעצרא הוי, דכיון דברשות קעבדי איבעי ליה לעיוני ומיזל' פרש"י קרן זוית הסמוכה לבית הבד, שמנהגם היה כן כשהיתה בית הבד מליאה בני אדם היו הבאים מושיבים כליהם ברשות הרבים וממתינים עד שיצאו אלו.
מבואר שאם הניח במקום שאין לו רשות להניח, פטור המזיק, וחייב בעל החבית על נזקי אחר. ואם הוא מקום שפעמים רגילים להניח חביות המזיק חייב.
ויש להקשות שבגמרא לקמן (ל, א) אמרו כל אלו שאמרו מותרין לקלקל ברשות הרבים, אם הזיקו חייבים לשלם. וכן נפסק בשו"ע סימן תיד ס"ב. וקשה מ"ש חבית בקרנא דעצרא שמותר לו להניח ואם נשברה החבית חייב המזיק, ואם הוזק בה פטור בעל החבית כיון שהניח ברשות, ואילו במוציא זבלים לרה"ר אפילו שיש לו רשות חייב בעל הזבלים.
תלוי אם הניח במקום המיוחד לכך או לא
בתוספות תלמיד ר"ת ור"א תירץ שבקרנא דעצרתא משמע שהיה מקום אחד מיוחד לגמרי לכך להניח שם חביות בשעת הגיתות, ולא דמי לההוא ברשות, דהתם לגבי פותקין על מנת כן יש להם רשות שאם יזיקו יהיו חייבים לשלם, עכ"ל. היינו שטעם הפטור בקרנא דעצרתא לא רק משום שיש לו רשות להניח, אלא גם משום שמניח במקום המיוחד לכך, לכן פטור. וכן נראה מלשון המחבר (תיב, ב) "הניח את הכד במקום שיש לו רשות להניחו כמו במקום פנוי שלפני בית הבד שפעמים מניחין שם כדין כשבית הבד מלא או כיוצא בו ובא אחר ונתקל בו ושברו חייב, ואם הוזק בו המהלך, בעל הכד פטור" מבואר שלא די במה שהניחו ברשות אלא מדובר ג"כ שהניחו במקום הפנוי המיוחד לכך שפעמים מניחים שם חביות.
ובביאור הדברים נראה שהמוציא זבלים לרה"ר כדי שידרס תחת רגלי בנ"א, כיון שניתנה לו רשות להניח בכל מקום ברה"ר, אין לנו לחייב את כל ההולכים ברה"ר שיזהרו בכל מקום שהולכים שילכו בזהירות ולא יזיקו ולא יוזקו הם. משא"כ בקרנא דעצרתא שמניח במקום הפנוי לפני בית הבד, כיון שהוא מקום מסוים שייך לומר לבנ"א שבמקום פלוני כשהולכים שם שיזהרו שלא יזיקו.
