שאלה:
שלום הרב,
בעניין מעשר כספים:
בשנים האחרונות ב"ה זכיתי לעשר מהכנסותיי וקבלתי הנהגה זו.
לאחרונה שמעתי מהרב הראשי, הרב יצחק יוסף שליט"א, שלבני עדות המזרח מעשר כספים זהו מנהג ולא חובה מן הדין. בגלל סיבות אישיות, אינני יכול כל חודש להפריש מעשר, האם אני יכול לסמוך על כך שלא ידעתי שזה מנהג (אלא חשבתי שזה דין ממש) וממילא אין זה נדר מצוה?
ב. בנוסף, לא הכרתי את תשובת הבית יוסף בשו"ת אבקת אוכל לפיה יש להפריש מעשר לאחר הוצאות הכרחיות לקיום. האם אוכל לסמוך על זה ולהפריש לאחר ההוצאות, מתוך ההנחה הנ"ל שאין זה נחשב לי לנדר.
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
יתכן שזה אכן בגדר נדר בטעות, אבל עדיף תמיד לעשות התרת נדרים. בפרט שלדעת הרבה פוסקים הוא חיוב גמור, ביניהם הט"ז ועוד.
כמובן שאם אפשר להפריש לא כדאי להמנע מכך, מלבד המצוה היקרה, אעתיק לך מלשונו של רבי יצחק אבוהב, בספרו מנורת המאור שאגב היה מגדולי חכמי ספרד, והוא מביא מדרש נוסף בעניין חיוב המעשר: “לפיכך אל ירפה אדם ידו מן המעשרות ויתנם כראוי, מן השדה ומן הבית, ומכל מה שיבוא לידו בשום ענין בעולם, ובזה מולחו לממונו [על-פי הגמרא בכתובות (סו, ב) “מלח ממון חסר”, שהצדקה מקיימת ממונו של אדם] ומקיימו עליו אלף פעמים“.
על ניכוי ההוצאות כדעת האבקת רוכל ראה כאן.
