שאלה:
האם מי שיצא מהשירותים וידיו מלולכלות בצואה ממש. הוא לא שם לב ורחץ את ידיו במים ללא סבון. לאחר מכן אמר ברכות שונות. ואז גילה שהמים לא ניקו את כל הצואה שעל ידיו. האם מתברר שכל הברכות היו לבטלה למרות שלא שם לזה לב בשעת אמירת הברכה עצמה?
האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בנושא זה?
תשובה:
שלום וברכה
הכלל לגבי מי שמתפלל במקום צואה, שכל מה שהיה אמור לחשוב עליו, כלומר מקום שמצוי בו צואה ומחוייב בדיקה וכו', אם לא בדק אינו יוצא ידי חובתו אפילו בדיעבד, ואם לא היה אמור לחשוב על כך יצא ידי חובתו. כיון שהצואה אינה מכוסה, כאשר היא על היד לא יצא ידי חובתו. ראה פרטי דינים אלו במשנה ברורה סי' עו.