לתרומות לחץ כאן

יחסי אישות

שאלה:

שלום רב,
במסכת נדרים דף כ יש מחלקוחת בנוגע מה מותר ומה אסור בקיום יחסי האישות וחכמים פסקו בגמרא כי ההלכה לא כמו המחמיר אלא כל מה שרוצה לעשות עם אשתו עושה והביאו לאחר מכן מעשה שבאה אשה לרבי… ורבי אמר לה שאין הוא יכול לאסור לבעלה מה שהתורה התירה.
יוצא לפי הגמרא מפורש להלכה שלבעל מותר לעשות הכל עם אשתו. וכן פסקו להלכה הטור והרמב"ם והכל בו הלכות אישות, ספר האשכול , וכן כתב הסמ"ק מצווה רפ"ה שהסתכלות ונישוק מותרים מעיקר הדין והעתיקו גם הארחות חיים. וכן השיטה מקובצת נדרים כ ושם הוא כותב גם שאין בזה אפילו חיסרון בקדושה. וכן נראה מהרי"ף והרמב"ן והרא"ש שלא הביאו את דברי רבי יוחנן בן דהבאי ועוד פוסקים שראיתי שמביאים מילה במילה את דברי הטור להלכה.
מרן הבית יוסף באו"ח סימן רמ פוסק כדעה המחמירה בגמרא ובבית יוסף על הטור מביא להלכה את שיטת חכמים. בשולחן ערוך אבן העזר סימן כה לא כותב שאסור ולא שמותר רק מביא שם את דיברי הרמא שמתיר כפי שכתב הטור.
רציתי להבין האם מה שכתב באו"ח זה דעתו הראשונה וחזר בו בהלכה חלק אבן העזר ?
הרב יצחק יוסף לא כתב הלכה בנושא זה וכן ממה שבדקתי גם לרב עובדיה יוסף זצ"ל אין הלכה מפורשת בהלכות שהוא מביא למעלה בספרים שלו על זה.

תשובה:

שלום וברכה,

מדברי הרמב"ם שעושה מה שרוצה, וכן מדברי הראשוים שכתוב שמנשקומחבק, יש הסוברים שלא דיברו על אותו מקום, אלא בשאר מקומות, וכדברי השו"ע.

יש שדייקו מהראשונים שמותר גם באותו מקום, ודברי השו"ע הינם דברי חסידות.

רוב הפסקים סוברים כצד הראשון שהראשונים לא חולקים על דברי מרן, ולא דיברו על או"מ.

בהצלחה.

מקורות:

ראה בספר ברכת יהודה של הרב יהודה ברכה שהביא את דעות הפוסקים,והוא נקט קצת כדעת המקילים.

הצטרף לדיון

14 תגובות

  1. כתב בזה הגאון רבי חנן אפללו שליט"א בשו"ת אשר חנן חלק ו-ז סימן ס"ח ואצטט דבריו:

    "כתב הש"ע שאסור להסתכל באותו מקום שכל המסתכל שם אין לו בושת פנים ועבר על וכו' וכש"כ הנושק שם שעובר על כל אלה ועוד שעובר על בל תשקצו את נפשותיכם והם כדברי הראב"ד בבעלי הנפש (שער הקדושה עמ' קעט') והם זהירות חז"ל במסכת כלה (פ"א ה"ט) אמר ר' יוחנן ארבעה דברים סחו לי מלאכי השרת ואלו הן וכו' סומין מפני מה מפני שמסתכלין באותו מקום אילמין מפני מה מפני שמנשקין באותו מקום וכו' יעו"ש.

    אך כל דברי הש"ס בכלה רבתי במימרא דרבי יוחנן אינה הלכה מובהקת כי בגמרא בנדרים (כ.) קימ"ל דאמרו חכמים שאין הלכה כרבי יוחנן בן דהבאי אלא כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה וכזה כ"כ להדיא הלכה למעשה ברמב"ם (איסורי ביאה פכ"א ה"ט) ובכלבו (סימן עה') נמצא דאמרינן "כל" זה כל דבר כולל נישוק באותו מקום ואפשר אף הסתכלות וזה שיש לנו גמרא אחרת במסכת כלה אין הלכה כן להרמב"ם או ואפשר שדברי כלה רבתי אינו אלא גדר ותו לא, ואף מפורש תמצא בהנחה כזו במשניות לרמב"ם (סנהדרין פ"ז) "ופס' התלמוד בזה הלכה כחכמים אבל אע"פ שכל זה מותר כמו שזכרנו החסידים הצנועים ירחיקו כל אלה הדברים המתועבים הבהמיים" הא קמן שאפילו נישוק או הסתכלות באות"מ מותר מעיקר הדין ע"פ חכמים אך היות טוב להתרחק מזה.

    איך שיהא לפענ"ד בעלי תשובה שהיו רגילים בזה בעברם הקלוקל וקשה עליהם פרידה או וסילוק מחשבה בכזאת של נישוק באות"מ, הוי שעת הדחק ושעת הצורך להם, כי פעמים הענין מפריע להם בהמשך עבודת השם עד שיתנו לנפשם מנוח מזה, נכון לסמוך על הרמב"ם והאשכול והסמ"ק ור"א מן ההר והארחות חיים ומור"ם ז"ל דסב"ל הכי שמנשק בכל אבר שירצה, שיש לפרש כולל אות"מ.

    כש"כ שאם חפצים בזה נראה שאין כאן בל תשקצו כי איסור זה תלוי בכל אחד ואחד כמבואר בפר"ח (יו"ד סימן פ"ד סק"ג)
    בדין תולעים במים ותפס דלא אזלינן בענין מאיסותא בתר רובא דעלמא אלא בתר כל חד וחד דהא מסתמא רובא דאינשי לא אכלי תולעים דדגי' אם יודעים שישנם משום מאיסו' ורבינ' לא היה חושש לזה והיה אוכל' כיון שהוא לא היה נמאס יעו"ש בעוד ראיות. וכ"כ בשד"ח ח"א (עמ' קפג סק"ה) שאסף עוד פוסקים דס"ל הכי האי כללא. אך לפענ"ד כדאי הוא שלא בשעת סיכוי לזיווג של הריון, וכש"כ שאם אות"מ מכוסה בבגדי הלבנים מותר לנשק.

    וכיום שמחתי כי ראיתי מש"כ בשו"ת תורות אמת (בירדוגו חידושי ש"ע כאן) בזה"ל, ומינה שכל החומרות שהחמיר הראב"ד וכו'
    שהמסתכל באות"מ מעביר הבושה וכו' והמנשק עובר בבל תשקצו וכו' הכל ליתא לדעת הרמב"ם שהרי חכמים התירו בפי' והיא
    בכלל כ"מ שאדם רוצה לעשות וכו' ומותר לנשק באותו מקום וכ"ש להסתכל וגם לשון הגמרא סתום, אבל חכמים וכו' כל מה שאדם וכו' ואם כדברי הראב"ד וכו' היה צריך לו' אבל חכמים או' מותר להפוך וכו' וגם מש"כ הרב ז"ל עובר משום בל תשקצו הוא תמוה, דבל תשקצו הוא באוכל דבר מאוס אבל בנשיקה וחיבה בעלמא מה שיקוץ בזה ודבר שנאהב לכל העולם ואין הפרש בין זה ובין אוכל כרכשתא של בהמה. ודפח"ח". עכ"ל בתשובה שם.

  2. סליחה על השאלה אבל נישוק מעל בגד (תחתון) יהיה מותר? גם משום 'אמר ר' יוחנן ארבעה דברים סחו לי מלאכי השרת ואלו הן וכו' סומין מפני מה מפני שמסתכלין באותו מקום אילמין מפני מה מפני שמנשקין באותו מקום וכו' ומדובר בשעת סיכוי לזיווג של הריון? ולמה?

  3. תודה רבה על המענה.
    לגבי 2 ברור שבהלכה אין הבדל בין תשמיש עם סיכוי להיריון לבין לא ותמיד אסור, הכוונה שלי הייתה לגבי מה שכתוב בגמ' בשם ר' יוחנן שזה יכול להוות פגם בוולד, אז לפי מה שהרב אומר יהיה גם בזה מותר נישוק מעל בגד בלי לחשוש (כמובן כששניהם רוצים את זה), דרך אגב יש לזה מקור? או שלכאורה ככה זה מובן?.

    תודה רבה

  4. שלום,
    לכאורה מה שר' יוחנן אמר 'ארבעה דברים סחו לי…..נראה שזה לא נכנס לנושא של בל תשקצו, רק בהלכה כתוב לגבי הסתכלות שאסור משום 'בושת פנים' 'הצנע לכת' ונישוק כולל גם בגלל 'בל תשקצו', אז מה שאני רוצה לשאול לגבי החשש סכנתא משום דר' יוחנן, האם יהיה מותר לנשק מעל בגד (תחתון) מבלי לחשוש לר' יוחנן? ולמה?

  5. ולא צריך לחשוש לסכנתא? (חמירא סכנתא מאיסורא), אני שואל שוב בכדי להיות בטוח. (בגד הכוונה לתחתון, סליחה על הפירוט, תורה היא וללמוד אני צריך), והאם יש לזה מקור או שזה סברה?
    תודה רבה

  6. במחילה אבל לא הבנתי את התשובה, מה זה אומר 'הכל הובן'? שאם כל מה שכתבתי עדיין מותר ולא צריך לחשוש לסכנתא?
    אשמח אם הרב יוכל להרחיב בבקשה
    תודה מראש

  7. האם האיסור וזה שיהיה בנים סומים למי שהסתכל באותו מקום גם חל למשהו שראה על ידי לבני נשים (תחתונים שיש מקום שקוף ובזה יכול לראות יותר…אבל מכל מקום זה מכוסה…אלא שיכול לראות בגלל המקום השקוף..(

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל