שאלה:
מה הכללים של דברים שאסור לקרוא בשבת משום שמא יקרא שטרי הדיוטות (מקח וממכר)? כיצד קריאת איגרת שלום וקומיקס (כתב תחת הצורה) דומים למקח וממכר?
תשובה:
שלום וברכה
לא פורט בשאלה על איזה ספרי קומיקס מדובר: ספרי קומיקס שיש בהם תוכן תורני/מוסרי, או ספרי קומיקס שאין בהם תוכן תורני/מוסרי מעבר לעלילה.
בנוגע לסוג הראשון, אין איסור לקרוא קומיקס אלו בשבת, הן לילדים ואפילו למבוגרים. אמנם, מנוחת שבת ניתנה בעיקר לשם אפשרות לנוח מעסקי החול, ולהגות בתורה ובחכמה, אבל כמו כן ניתנה השבת לעונג, ואם הדבר מענג את האדם, וגם יש בו איזה דברי תורה וחכמה, בודאי שאין בזה איסור. וכאשר מותר לקרוא את הספר אין הבדל בין הכיתוב הכללי לכיתוב תחת תמונה.
אם מדובר בסוג השני, שאין בו תוכן תורני/מוסרי כלל, עדיף להימנע מקריאתם בשבת, ולהקדיש את הזמן הפנוי לעיסוק בתורה ובחכמה, אם כי אין בדבר איסור. ובנוגע לילדים, יש להקל אם אין בזה תמונות לא צנועות וכד’.
מקורות:
כאשר אדם מתענג על קריאת החדשות הביא שם המשנה ברורה בס”ק סג שנחלקו בכך אחרונים: דעת היעב”ץ שמותר לקוראם ובאופן של קריאה להנאה לא אסרו משום שטרי הדיוטות, אלא שמכל מקום הורה להתרחק מענינים אלו בשבת וכ”כ בס’ שולחן עצי שיטים מלאכת כותב שמעיקר הדין מותר וטוב להחמיר, ומנהג העולם להקל בזה וכן הורה הגריש אלישיב להתיר בדוחק למי שמתענג בכך ביותר.
ב. מודעות פירסומת אסורים לכו”ע משום שטרי הדיוטות [ונחלקו ראשונים אם הם נחשבים שטרי הדיוטות ממש או שנאסרו גזירה אטו שטרי הדיוטות, ראה על כך בהרחבה בס’ ארחות שבת פרק כב עמ’ שפו.
ג. כיתוב שתחת תמונה אמרו בגמרא בשבת קמט ע”א שאסור לקוראה בשבת, וכן הובא בשו”ע סי’ שז סעי’ טו. על ההיתר לקרוא את הכיתוב בתוך מאמרים שהם עצמם מותרים ראה ס’ ארחות שבת שם עמ’ שצז בשם הגרי”ש אלישיב ופשוט.
בעיקר דין זה, כתב השולחן ערוך (סי’ שז סעיף טז -יז) “מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק, כגון ספר עמנואל, וכן ספרי מלחמות, אסור לקרות בהם בשבת, ואף בספרי מדע וחכמה דעת השו”ע שיש להחמיר לא לקרוא והמנהג להקל, אם כי ירא שמים יחמיר על עצמו והגם שהרמ”א היקל אף במליצות ומשלים באופן שכתובים בלשון הקודש יש להקל משום שאפשר ללמוד מהם הלכות, אך בזמנינו שכתובים ב”עברית תקנית” שרבים ממילותיה אינם לשון הקודש, ובפרט שהלשון המדוברת בינינו הינה עברית, וא”כ אי אפשר ללמוד מספרים אלו שום הלכה מחודשת, אין להקל אף לרמ”א, ובפרט שרוב האחרונים חלקו על כך עי’ משנ”ב שם ס”ק סד.
אמנם באופן שאין בזה רק סיפורים וכד’, שאין בהם תוכן מוסרי, וקשה ללמוד כגון לפני שינה וכד’, ועושה כן לעונג שבת, המיקל יש לו על מי לסמוך עי’ משנ”ב שם בשם השבות יעקב לגבי קריאת ספרי מלחמות ועיתונים, אך וודאי יש להזהר שלא להימשך בכך הרבה משום שהשבת ניתנה ללימוד ולא לבטלה [עי’ תנא דבי אליהו פרק א) “אמר להם הקב”ה לישראל לא כתבתי לכם בתורתי לא ימוש ספר התורה הזה מפיך (יהושע א) אע”פ שאתם עושים מלאכה כל ששה ימים שבת יעשה כולו תורה. מכאן אמרו ישכים אדם וישנה בשבת וילך לבית הכנסת ולבית המדרש. ויקרא בתורה וישנה בנביאים ואח”כ ילך לביתו ויאכל וישתה לקיים מה שנאמר לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך (קהלת ט) לפי שאין לו מנוחה להקב”ה אלא עם עושי תורה בלבד לפי שנאמר ואת.כל אלה ידי עשתה וגו’ ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי (ישעיה סו)], אולם נראה שילדים מותר לתת להם לקרוא גם בספרים כאלו, כיון שזה עיקר עונג שבת שלהם ואם כל הזמן יגידו להם ללמוד עלולים להמאיס עליהם את הלימוד, ולכן יש ללמוד עמם ואפשר לאפשר להם לקרוא את ספריהם, ובלבד שלא יהיו ספרים שיש בהם לשון הרע או רכילות או ח”ו דברים לא צנועים.
לגבי קומיקסים, ההנחה הפשוטה שלי הייתה שכל סוג של קומיקס אסור, גם אם יש בו תוכן תורני. כיוון שהדוגמה שניתנה לאיסור זה ברש"י על הגמרא וכן בשולחן ערוך סימן שז סט"ו, היא: "כותל או וילון שיש בו צורות חיות משונות או דיוקנאות של בני אדם של מעשים כגון מ ל ח מ ו ת ד ו ד ו ג ל י ת וכותבים זו צורת פלוני וזה דיוקן פלוני אסור לקרות בו בשבת:"
האם אין הכוונה לשלול כל סוג קומיקס?
ציינו להבדיל בין קריאה של הנאה לקריאת של צבירת ידע, שהיא דומה יותר למקח וממכר.
ישר כח.
מה המקור לחלק בין קריאה של הנאה לקריאה של צבירת ידע?
בברכה, ויקטור בוחניק רחובות.
צבירת ידע מעשי היא הנושא של שטרי הדיוטות, אבל ככל שמדובר בהנאה בעלמא ואין לך שום ענין מעשי בעצם התוכן לא שייך טעם הגזירה ולכן הובא מהגרי"ש אלישיב ועוד לחלק כך.
פרסומת שאינני רוצה לקרוא לקניה אלא אני נהנה מהידע של מה נמכר והיכן או מהגרפיקה זה בסדר?
אין לקרוא, זה בדיוק הרעיון של הפירסומת, שאתה בלי רצון לקנות, תהנה מהמידע ומהגרפיקה ו….
השאר תגובה