אם כהן שנשוי עם גויה ר”ל רשאי לישא כפיו

דיין בבית הדין נתיבות חיים
ד' טבת ה'תשע"ח

שאלה:

הנה בקהילתנו בצרפת (ליד פריז) יש לנו כהן המגיע מידי פעם לבית הכנסת ורוצה לעלות לדוכן ולשאת כפיו, אך הוא נשוי עם גויה, וזה ידוע לכל.
א) והנה יש להסתפק בזה מה דינו שהרי הגם שהשו”ע פסק (באהע”ז סי’ ו’ סעיף ד’) שכהן אסור מן התורה להתחתן עם גויה משום זונה, וכתב הבית שמואל (ס”ק טו’) דכוונתו לפסוק כהרמב”ם (פי”ז מהל’ איסורי ביאה) דס”ל שאפילו לא נודע שזינתה אסור להתחתן משום זונה כמו שאסור לגיורת אפי’ פחותה מג”ש, ודלא כהחלקת מחוקק (שם). [אמנם עדיין מצאנו להמג”א (או”ח סי’ קנג’ ס”ק מח’) שדייק מד’ הרמב”ם (פ”ד מהל’ איסורי מזבח ה”ח) שזה דוקא בזונה ידועה ולא בסתם גויה כדעת התוס’ ודעימיה, ועי’ במנ”ח (מצוה רסו’) דמשמע שכן דעתו בזה, ואכמ”ל.]
וא”כ לד’ מרן יש איסור דאורייתא במה שכהן חי עם גויה [בדרך חתנות דוקא כדפסק הרמב”ם (הל’ איסורי ביאה פי”ז ה”ב) ומרן נמשך אחריו בזה] אף על פי שלא ידוע שהיא זונה.

ב) ומאידך לגבי ישראל סתם שהולך עם גויה, נחלקו הראשונים היכא דהוי דרך זנות אם חייב על שאר אומות, ומ”מ בנדו”ד דהוי דרך חתנות, פסק מרן (באהע”ז סי’ טז’ סעיף א’) שאסור משום ”לא תתחתן בם”, ואפי’ לדעת הטור דס”ל לגבי שאר אומות שלא מז’ האומות דהוי דרבנן ולא דאורייתא, מ”מ כבר כתבו האחרונים (והו”ד בשו”ת יביע אומר ח”ב אה”ע סי’ ג’ עש”ב) דגם הטור יודה בפרהסיא היכא שלא קיימו הדין של קנאים פוגעים בו דחייב כרת (אף דכתוב בדברי נביאים מ”מ בע”כ דקבלו משה בסיני) וא”כ איכא לאו.
וא”כ בין להרמב”ם ובין להטור איכא איסור דאורייתא במה שהוא חי עם גויה מכיון שידוע לי’ שהוא נשוי עם גויה. ומרן פסק ג”כ דאיכא איסור דאורייתא (ואפי’ אינו בפרהסיא).

ג) ולפ”ז לגבי ברכת כהנים דקיי”ל שכהן שעובר עבירות אינו פסול, אא”כ עובר על איסורים מיוחדים לכהן כמו מטמא למתים ונשא גרושה וחללה זונה או חלוצה, כמבואר במהר”י אבוהב מדברי הגמ’ בבכורות (מה:) וברשב”א בתשובה (הו”ד בב”י סי’ קכח’ סעיף מ’), וכבר כתב כן בספר האשכול (סימן טו’) והאחרונים הסכימו לזה דהוי דוקא בעבירות המיוחדות לכהונה (כמ”ש הלבוש, והעולת תמיד, והגר”ז, והמשנ”ב והכה”ח. ועי’ בשו”ת יביע אומר ח”ז (או”ח סימן טו’) עוד על זה). וא”כ שאלתנו היא האם דוקא היכא דלולי האי איסורא דרמיא על הכהן ליכא איסורא אחרינא, או דילמא אפי’ אי איכא איסורא נימא דאסור ליה לשאת כפיו הואיל ויש לו איסור מיוחד, ובנדו”ד יהיה פסול לשאת כפיו ?
תודה מראש לכבוד הרב,

תשובה:

שלום רב,

אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,

אינני רואה שום צד היתר שישא את כפיו.

לדעת הרמב”ם כל גויה אסור משום זונה מה”ת וכהן לוקה עליה. לדעת תוספות, אם זינתה אסורה מה”ת והכהן לוקה ואם לא זינתה אסורה מדרבנן משום נשג”ז ואין הכהן לוקה. ואין שום מקום לומר שלא יהיה לא איסור דאורייתא ולא איסור דרבנן משום זונה לכהן, שהרי כל המקור של תוספות לחלק שאיסור זונה מה”ת הוא רק בזינתה, הוא משום שמפרש בגמ’ עבודה זרה דף לו ע”ב שאיסור זונה מדרבנן הוא לכהן בלבד ואם כן בהכרח שיש גויה שאינה אסורה לכהן מה”ת. והרמב”ם מפרש שאיסור זונה מדרבנן הוא לישראל ולא לכהן, משום שסובר שכל גויה אסורה לכהן מן התורה ואפילו לא זינתה.

אבל, גם אם נניח שלא זינתה (מציאות רחוקה והרי אין צורך לעדים שזינתה רק לעניין מלקות), מכל מקום, יש איסור לפחות מדרבנן משום זונה לכהן לכל הדעות, ואם כן הרי זה לא גרע מכהן שנשא חלוצה שלא ישא כפיו, שהרי אף לדעת התוספות חז”ל אסרו איסור מיוחד משום זונה לכהן. עיין עולת תמיד סי’ קכח סק”צ, מגן אברהם שם ס”ק נז, פרי חדש שם, אליה רבה שם ס”ק עא, שו”ע הרב שם סעיף נג ומשנה ברורה שם ס”ק קמז.

והצד שהעלה כת”ר שמא האיסור הוא רק אם היא מותרת לכל ישראל, אינני רואה בזה צד כלל. שהרי מכל מקום, הכהן עובר באיסור נוסף שהוא מיוחד בכהן ומחלל קדושת כהונתו. ולמה ייגרע בגלל שיש גם איסור לכל ישראל, הרי שני האיסורים חלים בבת אחת ויש גם איסור מוסיף להיאסר בצינעא ואין בזה משום איסור חל על איסור.

וכן פסק בפסקי תשובות שם שהנושא גויה אסור לישא כפיו והוא פשוט ואינני רואה שום מקום ספק בזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *