שאיבת זרע מהמת

שאלה:

שלום וברכה לכבוד הרבנים הגאונים
ברצוני לשאול
מהי דעת ההלכה היהודית לגבי לקיחת זרע ממת בכדי להקים לו זרע

תשובה:

שלום רב,

ראשית אצטט לך מקובץ אסיא (פא-פב עמוד 73) שקיבץ את הדעות:

הגרז"נ גולדברג כתב שיש מקום להתיר אם הבעל הסכים למעשה הלקיחה שלאחר מותו, או שיש אמדן ברור להסכמתו (אסיא סה-סו עמודים 45-49). הרב יעקב אריאל כתב שלמרות שאין איסור הלכתי בכך הפעולה אינה רצויה מסיבות שונות, ולכן יש להתיר זאת רק במצבים חריגים ולאחר חלוף זמן סביר מפטירתו כדי שיהיה שיקול דעת הגיוני. והרב יגאל שפרן כתב שאסור לשאוב זרע מהמת משום ניוול המת ומשום איסור הנאה מהמת ראה בתחומין כ' עמודים 352-347. עד כאן ציטוט מאסיא.

יש להוסיף שמה שהביאו בשם הרב שפרן לגבי איסור ניוול ואיסור הנאה מהמת, אינו פשוט לאסור. ראה באגרות משה (יו"ד ח"ב סי' קנא) שהתיר לקחת דגימת דם מהמת לצורך בדיקה ומחקר. וכך גם בספר נשמת אברהם יו"ד סי' שמט עמוד תקכב הביא בשם הגרש"ז אוירבך להתיר לקחת ביופסיה מהמת. וביארו שכל שיש רגילות לעשות דבר כזה גם באנשים חיים אין בזה משום איסור ניוול. (אמנם פתיחת קברים לצורך זה ודאי שאסור. וגם לדעתי לאחר שעבר זמן לא רב מהקבורה לא ניתן לעשות כלום בנושא).

גם לגבי איסור הנאה מהמת יש לעיין בזה. ראה במנחת שלמה (ח"ב סי' פד) שדן בגדר איסור זה  לגבי הנאה מאברי המת – השתלה (כלומר, השתלה באופן שאין פיקוח נפש כמו בהשתלת קרנית העין). וביאר שלאחר שהאבר מושתל באדם חי הרי הוא כאבר חי וכבר פקע ממנו האיסור. אלא שהקשה ממה שכתבו האחרונים שבדבר שיש בו איסור הנאה אסור לבטל את האיסור מה"ת משום שעצם פעולת ביטול האיסור זה עצמו הנאה וממילא היא אסורה. א"כ כיצד מותר לנו לקחת אברים מגוף המת לצורך השתלה?

אלא שהביא מכמה מקורות שרואים שמותר לכלות את האיסור הנאה באופן שלאחר מכן יהיה  מותר ליהנות מהם. כגון מה שכתבו התוס' בפסחים ה,א ד"ה ואומר, שמדאורייתא מותר לשרוף איסור הנאה כדי להשתמש בגחלים (ורק מדרבנן אסור שמא יהנה מהאיסור עצמו). ואם הוא רוצה להינות מהאפר זה מותר גם מדרבנן, ולכתחילה מותר לשרוף כדי ליהנות באופן הזה. כלומר, ניתן לכתחילה לשרוף את האיסור הנאה ולא אומרים שמאחר שאנו עוסקים באיסור הנאה אסור לגרום לבטל אותו משום שזה עצמו נחשב להנאה.

דוגמא נוספת הביא מערלה, שמותר לסחוט פירות של ערלה כדי להשתמש במיץ (אם ערלה לא היה מצוותו בשריפה. כלומר מותר לכתחילה לגרום לאיסור הנאה שינוי באופן שזה ייחשב לדבר אחר ויהיה מותר להשתמש בו. וראה שם שהביא ראיות לכך מעוד סוגיות

לכן למסקנה מגדיר הגרש"ז מה אסור ומה מותר באיסור הנאה: "כיון שכן נראה דשפיר מוכח דדוקא אם הדבר האסור נשאר כמו שהוא אלא שהותר רק מחמת תערובת ומשום טעמא דביטול אז הוא דאמרינן שהביטול עצמו חשיב הנאה. משא"כ בכה"ג שכוונתו ליהנות ממנו לאחר שיסחוט ויהיה היתר גמור, והרי זה דומה לקונה חמץ בפסח כדי לאוכלו לאחר הפסח דעבר רק אלאו דלא יראה ולא על איסורי הנאה והכי נמי בנד"ד".

לאור דברים אלו, לכאורה אין איסור הנאה מהמת שלקיחת זרע מהמת לצורך הפריה.

ראה עוד כאן בנושא מעמדו של ילד שנולד מהפריה של זרע של אדם שנפטר.