שאלה:
לפי הרב עובדיה זצל
בן שסמוך על שולחן הוריו יכול להדליק בברכה חנוכיה בצאת הכוכבים ולהוציא את הוריו שחוזרים מאוחר?
2. מה לגבי השכן? בברכה?
תשובה:
שלום וברכה
בהחלט, כך ראוי לעשות כדי לקיים את המצוה לכתחילה בזמנה. הדלקת הנרות היא חובת הבית, אין צורך שדוקא בעל הבית ידליק.
השכן אינו יכול להדליק בברכה כאשר בעלי הבית אינם נמצאים לידו, אבל הוא יכול להדליק שלא בברכה ובעלי הבית יוכלו לשמוע את הברכות [שעשה ניסים ושהחיינו ביום הראשון] במקום שהם נמצאים על ידי מי שמחוייב בהדלקה באותו מקום.
מקורות:
כתב הב”ח בסי’ תרע”ו מצאתי בהגה”ה אדם שהדליק נר חנוכה יכול להדליק לאשה ולברך וכגון שעומדת אצלו בשעת הברכה אבל בענין אחר נראה למהר”ח שאין לברך ע”כ ונ”ל דוקא המוטל על גוף האדם ולא על דבר הנתחייב ברכה וראיה מחלה ותרומה שהשליח מברך בלא המשלח ע”כ מצאתי”. הובא במשנה ברורה תרעה סק”ט, וראה עוד באגרות משה או”ח א סי’ קצ. ובמנחת שלמה ח”ב סי’ נו אות ב’.
לא הבנתי מה החילוק בן השכן לבן שסמוך על שולחן הוריו. הבן הוא לא בעל הבית אז למה הוא כן יכול לברך ?
ולמה השכן לא יכול לברך? מה הטעם? לא הצלחתי להבין
הבן מחוייב באותו הנר ומקיים בו מצותו [כל יהודי חייב בהדלקת נר חנוכה, בן הסמוך על שולחן הוריו אינו פטור מהמצוה אלא יוצא ידי חובתו בהדלקת הבית]. השכן אינו מברך כי אין מצוה בעצם העשייה אלא בהיות הנר דולק [עד כדי כך שיש ראשונים שסברו שגם קטן יכול להדליק אלא שלהלכה לא נפסק כך], ולכן השליח שאין לו חלק בקיום אינו יכול לברך.
השאר תגובה