שאלה:
שלום וברכה.
האם מותר לכהן שקיבל שמן תרומה להדליק איתו נרות חנוכה. האם זה משנה אם מדובר בשמן טהור או טמא? האם ישראל שאינו כהן גם יכול להדליק בשמן תרומה? בברכה, ויקטור בוחניק רחובות.
תשובה:
שלום רב
מותר לכהן להדליק נר חנוכה בשמן של תרומה טמאה, ואפילו נר שבת, ראה רמב”ם תרומות א יח, וב יד. כיון שמותר לו להנות מהשמן בהנאה הבאה על ידי שריפה.
שבוע טוב
לפלא דברי הרדב”ז שם יא יח שנקט שבנר שבת אסור, דלכאורה הוא שלא כהכרעת הרמב”ם שהתיר גם בנר שבת, ואסר רק ביום טוב החל בערב שבת.
יישר כח. אם השמן טהור מותר לטמא אותו על ידי נגיעה עם האצבע בתוכו או שכל השמנים מסתמא טמאים היום ?ולמה אסור בשמן תרומה טהורה? משום הפסד תרומה ? הרי כתבו הפוסקים שמותר להדליק בשמן של שביעית ואין בדבר איסור משום הפסד ?
שמן של שביעית מותר להשתמש בו להדלקה באופן שיש הנאה מהאור, כמו בנרות שבת ויום טוב המיועדים להאיר את החדר, אבל הדלקת נר נשמה או נרות חנוכה שלא משתמשים לאורם – אסור. ראה רמב”ם שמיטה פ”ה ה”א, ח, ובס’ תורת הארץ פ”ח סי’ מז, וכ”כ בשו”ת אמרי יושר ח”א סי’ ק.
לגבי שאלתו של ויקטור – למה אסור להדליק בשמן תרומה טהורה ולמה בשביעית מותר, שני הפרטים מבוארין במשנה במסכת שביעית פרק ח' משנה ב' "שביעית נתנה לאכילה ולשתיה ולסיכה וכו' וכו' וכן בתרומה ובמעשר שני קל מהם שביעית שנתנה להדלקת הנר", והטעם לדעת הבבלי במסכת סוכה ובמסכת בבא קמא משום ששביעית נתנה לכל דבר שהנאתו וביעורו שווה, ולדעת הירושלמי וכן מבואר ברמב"ם בשם הספרא מפני שמרבים מהנאמר בפסוק "תהיה" לרבות הדלקת הנר וצביעה.
אמנם בתרומה טהורה משמע שאסור משום שנאמר בה לשון אכילה, ולא הותר בה כי אם אכילה ושתיה וסיכה שהיא בכלל אכילה.
מדברי תוס' ביבמות סו: מוכח כמעט להדיא שגם תרומה טהורה מותרת לכהן בהדלקת הנר ורק לישראל אסור עיין שם היטב, אמנם דעת הרמב"ם, והר"ש בשביעית שם, שאסור, וכן פשטות דברי המשנה שהזכרתי.
השאר תגובה